לא בנינו תיבה

ביתר ירושמיים

לא בנינו תיבה לא הגיע מבול,

אין רעם אין כל ברד.

האדמה התייבשה הרקיב היבול,

הגשם עוד טרם ירד.

עבר לו חשוון חלף גם כסלו,

אבוי נגזרה הגזרה.

אנחה מתגברת משברת הלב,

בצורת קשה ומרה.

הטבע מסכן הנחלים שיבשו,

בעצב געו הפרות.

נאלם קולם החקלאים שציווחו,

על שאין עוד ברכה בפירות.

חריצים עמוקים אדמה חרוכה,

מבקשת היא רק קצת מטר.

על שנה נבולה עוד טרם פרחה,

תכף יהיה מאוחר.

אדיב

יש תקווה, מלהתייאש לחדול,

הגשם והשלג עוד יבואו בגדול.

עונת החורף עוד לפנינו,

עוד ימטיר עוד ועוד עלינו,

העננים שולי שמיים, יתמלאו במים,

כל טיפה וטיפה יביאו שמחת חיים.

הפרחים יפרחו, החקלאים יחד יזמרו,

הגשם ישוב, שערי שמים לא נסגרו.

אז חכה בסבלנות, נסיים את הצער,

הטבע מחכה, עוד יפרח היער.

תיכף יגיע סיבה,

לבנות תיבה...

ז'ק

אני רואה שתחום השירה והתחביר בנושאי מזג האוויר תופס תאוצה כאשר כוכבים חדשים מתגלים בכל פעם. (בפעם הקודמת היה זה איש השלגים שגילה כשרונות פיוטיים).

אדיב

14/03/2023

ז'ק

ז'ק לא התחלתי היום.

צר לי, אני יחסית חדש כאן, בקושי שלושת רבעי השנה, כך שאיני יודע כ''כ מה היה כאן קודם שהצטרפתי.