סוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני

[גשם עד בלי די]

שאומרים שגשם לא טוב בסוכות הכוונה לדבר הזה?

[ז'ק]

גשם עד בלי די אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

שאומרים שגשם לא טוב בסוכות הכוונה לדבר הזה?

איך הגשם נכנס לפוסט על הרוח?! לגשם יגיע פוסט נפרד.

[גשם עד בלי די]

ז'ק אז תביא אותו מהר, כי זה יעלם בעדכון הבא (או יקצין)

[אוהב גשם ולא בוץ]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים

לענ"ד רק לחבר הנסרים במסמרים לזה קורא תוס' סכך קבוע.
משא"כ מחצלת היא סכך עראי אף אם מחברים אותה בכל מיני דרכים כדי שלא תעוף.
כמובן שצריך להזהר ממעמיד.

[אוהב גשם ולא בוץ]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

ומה שכתבנו לאסור להעמיד הסכך ע"י דבר שאינו כשר לסכך בו- כל זה הוא לכתחילה. אבל בדיעבד- מי שאכל בסוכה שהסכך שלה עומד ע"י דבר שאינו כשר לסיכוך, דעת החזו"א שאינו צריך לחזור ולאכול בסוכה אחרת

בוא נדייק: להלכה מעמיד כשר. רק שהמג"א כמדומני כתב שלכתחילה יש לחשוש לדעות הראשונים שסוברים שמעמיד פסול. א"כ פשוט שבדיעבד לא צריך לאכול שוב.

[הצבי המושלג]

מה זה אומר שהיה גשם בסוכות ????????????????..

[מאור גליל העליון]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

ונמצא שהסכך עומד ע"י דבר שאינו כשר לסיכוך והדבר אסור.

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

ומה שכתבנו לאסור להעמיד הסכך ע"י דבר שאינו כשר לסכך בו- כל זה הוא לכתחילה. אבל בדיעבד- מי שאכל בסוכה שהסכך שלה עומד ע"י דבר שאינו כשר לסיכוך, דעת החזו"א שאינו צריך לחזור ולאכול בסוכה אחרת (אורחות רבינו ח"ב עמ' רי"ח), ולדעת הגר"נ קרליץ זצוק"ל מי שהולך לבית חמיו, והסכך שם עומד ע"י דבר הפסול לסיכוך, מותר לו לאכול שם.

הנוסח לא מדוקדק כלל, דאף שישראל קדושים הם ונהגו להיזהר ב'מעמיד' הוא אינו מעיקר הדין דמעיקר הדין קי"ל כרבנן דר' יהודה שהסומך סוכתו בדבר המקבל טומאה, כשירה, ואלם במשנ"ב כ' שלכתחילה ראוי להחמיר ב'מעמיד' דיש כמה פוסקים שכן החמירו בזה (ודעת החזו"א כידוע להחמיר גם ב'מעמיד דמעמיד' דאין הבדל בינם,) והדברים פשוטים וק"ל

[ז'ק]

מאור גליל העליון אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

הנוסח לא מדוקדק כלל, דאף שישראל קדושים הם ונהגו להיזהר ב'מעמיד' הוא אינו מעיקר הדין דמעיקר הדין קי"ל כרבנן דר' יהודה שהסומך סוכתו בדבר המקבל טומאה, כשירה, ואלם במשנ"ב כ' שלכתחילה ראוי להחמיר ב'מעמיד' דיש כמה פוסקים שכן החמירו בזה (ודעת החזו"א כידוע להחמיר גם ב'מעמיד דמעמיד' דאין הבדל בינם,) והדברים פשוטים וק"ל

יישר כח על הדברים, ולמרות שאנחנו בימי חוה''מ, לא יכולתי להימנע מלהגיה את דברי שזה ממש בבחינת ''דבר האבד'' שמא יש מי שיבין שבאמת מדובר בדבר האסור מעיקר הדין (אומנם יש כזאת שיטה, אבל אנחנו לא סוברים כמותה), ובאמת אין הדבר כן. ולכן הגהתי ושיניתי את הנוסח במקום ''אסור'' ל''נהגו להימנע''. מה לעשות- הדברים נכתבו בימים המאוד לחוצים שבין יוה''כ לסוכות בגלל הרצון להספיק להעלותם לפני סוכות שאולי למישהו יהיה תועלת בזה, ולכן הניסוח לא היה מדויק. יש לי עוד כמה פוסטים בנושא סוכות מול אתגרי מזג האוויר שלא הספקתי להעלות בגלל לחץ הזמן, ואני מסתפק אם להעלותם כעת בחוה''מ כי לחלקם עדיין יכולה להיות תועלת לצורך המועד, ולאחר סוכות זה כבר יהיה בבחינת ''אתרוגים לאחר סוכות'' (האתגרים: גשם, רוח ב', שלג, שרב וקור).

[אפיק ים סוף]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

מאור גליל העליון אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:
(האתגרים: גשם, רוח ב', שלג, שרב וקור).

שלג ?

[ז'ק]

אפיק ים סוף אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

מאור גליל העליון אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:
(האתגרים: גשם, רוח ב', שלג, שרב וקור).

שלג ?

אכן. ולא רק במקומות אחרים בעולם שבהם מצויה ירידת שלגים בסוכות, אלא אפילו כאן בארץ בחרמון באופן תיאורטי תתכן ירידת שלג בסוכות. (אומנם נדיר- אבל בעבר היו מספר מיקרים של שלג מוקדם בחרמון כבר בחודש אוקטובר, כשהתאריך המוקדם ביותר הוא 8 באוקטובר 1979, שזה היה בי''ז בתשרי- ב' דחוה''מ סוכות. בשנה הבאה שנת תשפ''ח, חג הסוכות יחול בין התאריכים 16- 22 באוקטובר, כך שאין זה מן הנמנע שיכול להיות אירוע שלג מוקדם בחרמון, אומנם נדיר, אבל לא מופקע. ואז אם הדבר יקרה, מה יעשו החיילים במוצבי החרמון עם ישיבת הסוכה? על כך בפוסט נפרד בעז''ה).