"מודל שמיני עצרת" תשפ"ו, הנתונים. הפיענוח ? זקוק לעזרתכם.
-
ואו זה מאוד מענין אפילו לא ידעתי אפשר לפענח בצורה כזה מידע קשור למטראולוגיה
-
איש רכסים 0 יישר כח. לגבי הנושא של מתי נחתם הדין של הגשם, פירסמתי בעבר פוסט בנושא. בהמשך אביא בעז''ה קישור לפוסט.
-
ואו זה מאוד מענין אפילו לא ידעתי אפשר לפענח בצורה כזה מידע קשור למטראולוגיה
-
ואו זה מאוד מענין אפילו לא ידעתי אפשר לפענח בצורה כזה מידע קשור למטראולוגיה
-
ז'ק אמר ב"מודל שמיני עצרת" תשפ"ו, הנתונים. הפיענוח ? זקוק לעזרתכם.:
האם ה"מודל" הוא המילה האחרונה?
בשבת הקרובה (בראשית) נקרא (פרק ב' פסוק ה'): "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אלוקים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", ופירש רש"י, וז"ל: עדיין לא היה בארץ כשנגמרה בריאת העולם בשישי קודם שנברא אדם, וכל עשב השדה עדיין לא צמח, ובג' שכתוב "ותוצא", לא יצאו אלא על פתח הקרקע עמדו עד יום ו', ולמה? "כי לא המטיר", ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים, עכ"ל רש"י. והמהר"ל בספר "גור אריה" כתב שאם לא היה האדם מתפלל עליהן מכל שכן שלא היה ה' נותן מטר, שהרי אם האדם מכיר בטובתן, ואפילו הכי לא התפלל עליהן - אם כן הוא כפוי טובה, והוא יותר גרוע מן מי שלא מכיר בטובת המטר.
ובספר משכיל לדוד (בראשית ב', ה') כתב שהטעם שלא רצה השי"ת להוריד הגשמים עד שבא אדם והתפלל עליהן, היה זה להודיע לבריות לדורות עולם שהגשמים תלויים במעשה התחתונים- שאם ייטיבו מעשיהם כתיב ונתתי מטר ארצכם וכו' ואם לאו ועצר וכו'.
הרי שהכל תלוי בתפילה שלנו ובמעשים שלנו, ובמיוחד שלנו שאנחנו יודעים להכיר בטובתן של גשמים, נתפלל- נקבל, לא נתפלל? מי יודע? ה' ירחם.
יישר כח גדול על העבודה הנפלאה שעשית
ממש מחכים. כרגיל....!
כיהודה ועוד לקרא רציתי להוסיף על דבריך בעניין התפילה
שאנו לא צריכים את התפילה רק כדי לשנות רוע גזירה באם נחתמה. אלא אפי' אם נחתם דיננו לטובה התפילה מחויבת המציאות כדי להוריד השפע.
דהיינו זה ברור שאם בשמיים גזרו מיעוט גשמים אנו זקוקים להרבה תפילות.
אך מעבר לזה אפי' אם גזרו ריבוי גשמים. לולי התפילות הם לא ירדו.
וזה כעין טבע שהטביע ה' בבריאה. כפי שרואים מהמקור שהבאת שכל עוד לא היה אדם שיתפלל על הגשמים הם לא ירדו, למרות שה' קבע זאת כחלק מהבריאה. וכך הנהגת ה' בעולם. ביקשת, קיבלת... לא ביקשת, לא תקבל גם אם מגיע לך.
רק אוסיף שר' מיילך בידרמן בדרשתו השבוע הביא בשם אחד הגדולים הסבר יפה המבוסס על דברים אלו
מדוע אנו אנו מתפללים "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת" וכי אותם "בוטחים באמת" זקוקים לתפילות שלנו.
ותירץ - שאדרבה הם שמשום בטחונם בה' באמת לא מבקשים מה' להיטיב איתם אלא מצדיקים את כל מה שיתן להם, אין שום דרך בעולם שיקבלו הטובה שגזר להם ה' משום שלא מתפללים על זה וזה טבע בבריאה שבלי תפילה ה' לא נותן. ולכן אנו מתפללים עבורם שה' יפנק אותם בשכר הטוב שהוא כבר קבע להם.
מקורות: ר' מיילך בשם ראשונים ועוד. -
יפה מאוד,
קראתי מילה במילה.
מאוד מעניין ויפה. -
בעניין חשיבות התפילה
יש החושבים כי התפילה היא משהו "סגולי"והנה הוכחה מעניינת.
הגמ' אומרת כי אם העל קרקע סיכם עם אריס שיקבל ממנו קרקע לזריעה למחצית או לשליש שכר.
והיה שנת בצורת ושדפון ולא יצא כלום.
מי נושא בנזק.
הדין כך אם סיכם בעל הקרקע עם האריס לזרוע חיטים, וכן זרע חיטים הרי בעל הקרע משתתף עם האריס בנזקים.
אבל אם סיכם עמו לזרוע חיטים וזרע שעורים הרי האריס נושא בכל הנזק.
כי בעך הקרקע טוען "אני התפללתי שיצליחו החיטים" לא התפללתי על שעורים.
ומכאן שתפילה משנה דין בחושן משפט, הרי מכאן שתפילה זה משהו שהוא חלק מסדר העולם ומשנה דין, ולא משהו סגולי בלבד.יישר כוח לכל המשקיעים.
ברכותי לכלום לחורף "בריא" הן האנשים היו בריאים וגם שהחורף יהיה בריא.
-
הגיוני יישר כח, חזק ביותר, כי זאת הערה שתמיד הלומדים באותה סוגיא תמהים עליה, וכי מי ערב לך שתפילתך תתקבל עד כדי שזה הופך להיות טענה בחושן משפט, והתשובה היא כדבריך- התפילה אינה רק משהו סגולי אלא דבר שהקב''ה הכניס למהלך הטבעי של הבריאה, תתפלל- תקבל (אא''כ יש סיבה מיוחדת שמונעת ממך זאת), ויש דברים שהתפילה היא ממש תנאי לקבלת הדבר.
-
ז'ק אמר ב"מודל שמיני עצרת" תשפ"ו, הנתונים. הפיענוח ? זקוק לעזרתכם.:
הגיוני יישר כח, חזק ביותר, כי זאת הערה שתמיד הלומדים באותה סוגיא תמהים עליה, וכי מי ערב לך שתפילתך תתקבל עד כדי שזה הופך להיות טענה בחושן משפט, והתשובה היא כדבריך- התפילה אינה רק משהו סגולי אלא דבר שהקב''ה הכניס למהלך הטבעי של הבריאה, תתפלל- תקבל (אא''כ יש סיבה מיוחדת שמונעת ממך זאת), ויש דברים שהתפילה היא ממש תנאי לקבלת הדבר.
ראיה לדבר הוא שחוזרים התפילה אם אמרו בטעות "ותן ברכה", כי לכאו' מה רע בלבקש ברכה בחורף?, אלא כדי להדגיש את החשיבות של בקשת הגשמים מכל אחד ואחת.
-
אדיב אמר ב"מודל שמיני עצרת" תשפ"ו, הנתונים. הפיענוח ? זקוק לעזרתכם.:
ז'ק אמר ב"מודל שמיני עצרת" תשפ"ו, הנתונים. הפיענוח ? זקוק לעזרתכם.:
הגיוני יישר כח, חזק ביותר, כי זאת הערה שתמיד הלומדים באותה סוגיא תמהים עליה, וכי מי ערב לך שתפילתך תתקבל עד כדי שזה הופך להיות טענה בחושן משפט, והתשובה היא כדבריך- התפילה אינה רק משהו סגולי אלא דבר שהקב''ה הכניס למהלך הטבעי של הבריאה, תתפלל- תקבל (אא''כ יש סיבה מיוחדת שמונעת ממך זאת), ויש דברים שהתפילה היא ממש תנאי לקבלת הדבר.
ראיה לדבר הוא שחוזרים התפילה אם אמרו בטעות "ותן ברכה", כי לכאו' מה רע בלבקש ברכה בחורף?, אלא כדי להדגיש את החשיבות של בקשת הגשמים מכל אחד ואחת.
חוזרים לא בגלל שביקשו ברכה בחורף, אלא כי לא ביקשו גשמים....
-
איש השלגים זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר.
