אני רק שאלה

[ז'ק]

ידועים ומפורסמים דברי רבי פנחס מקוריץ זי"ע בספרו 'אמרי פנחס' שער ד' שכתב: "הגשמים שהם מפסח עד עצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים שאין כמוהו בכל הרפואות, היינו לעמוד ראשו מגולה קצת על הגשם שיורד עליו, גם לפתוח פיו שירדו לתוכו". גם בספרו "נופת צופים" מופיעה הסגולה המיוחדת לשתיית מי הגשמים בין פסח לעצרת: "הגשמים שמן פסח ועד עצרת הם רפואה גדולה מכל התחלואים, שאין לך רפואה כמוהו בכל התגיות של רפואות, דהיינו לעמוד על הגשם ולגלות קצת את ראשו כדי שירד הגשם על ראשו, וגם לפתוח את פיו בכדי שירד הגשם לתוך פיו מימין". וכבר הארכנו בזה בכמה פוסטים בעבר. (לחץ כאן).

ביום שישי האחרון טייל ר' לייבוש קופרשטיין ברמת הגולן, והנה הוא רואה מעליו ענן קומולונימבוס מפלצתי שעומד לפרוק את המטען שבתוכו. ר' לייבוש שמזה זמן זקוק לרפואה בכמה עניינים התרגש מאוד, הנה הוא הולך לקבל את הגדולה שברפואות, וכפי שזה נראה זה יהיה בשפע גדול. הוא הוריד את כובעו, היטה עת ראשו כלפי מעלה ופתח את פיו בכדי שהגשם שעומד לרדת ירד לתוך פיו מימין. אבל אז קרה משהו בלתי צפוי. במקום גשם, כדורי ברד ענקיים בגודל כדורי טניס נחתו לו על הראש, וכדור ברד ענק נחת לו לתוך הפה וכמעט גרם לו לחנק. ושאלתו בפיו: האם גם ירידת ברד על ראשו ולתוך פיו מתקיימת הסגולה?

עם ר' לייבוש היה גם ר' פייבל שאף הוא היטה את ראשו כלפי מעלה ופתח את פיו, אך לרוע מזלו כדור ברד ענק שנחת על ראשו גרם לו לפצע מדמם, וכדור ענק נוסף שנחת לתוך פיו שבר לו כמה שיניים. ר' פייבל נמלט פצוע וכואב לחפש מחסה, אבל אז קרא לו ר' לייבוש: ''לאן אתה הולך? הרי כעת יורדת רפואה גדולה לכל התחלואים, אז תעמוד ותפתח את הפה וזה גופא תהיה הרפואה שלך. ושאלתו בפיו: האם בירידת ברד מתקיימת הסגולה, או שמא זה רק סגולה לפציעה בראש ולשבירת שיניים ?

[שלג מטר בירושלים]

ז'ק האם גשם כזה ששובר שינים היתה קורא לו מגשמי ברכה? לא. אז אפשר לומר
כמו שזה שלא גשמי ברכה רגילים ככה זה לא גשמי רפואה רגילים.

[ז'ק]

שלג מטר בירושלים למרות שהשאלה הוצגה בצורה הומוריסטית, אני באמת הסתפקתי האם הסגולה היא דוקא בירידת גשמים, או שמא גם בירידת ברד. השאלה התעוררה כמובן לנוכח אירוע הברד החריג ברמת הגולן ביום שישי האחרון בו ירדו כדורי ברד בגודל של כדורי טניס שגרמו נזקים לרכוש ואף גרמו לפציעות של אנשים שהברד פגע בראשם. אבל בעיקרון אתה צודק, שהמשמעות מדברי רבי פנחס מקוריץ היא שכל זמן שהגשמים הם בגדר ''גשמי ברכה'' אז יש בהם גם את סגולת הרפואה, שהוא מביא סמך לדבריו מדברי הזוהר שאומר שבזמן שהקב''ה משפיע חסד בעולם בני אדם צריכים לילך בשוק וכו', ומשמע שמדובר דוקא בגשמים שהם בבחינת ''חסד''. ומשמע ממילא שגשמים או דברים שהם בבחינת ''שבט'' אינם בכלל זה. השאלה היכן הברד בתחום הזה, האם גם הוא בכלל ''חסד'' ?

[אפל]

ככל הידוע לי הפצועים היו במג'דל שמס כך שגם אם הברכה חלה על הברד היא לא חלה על דרוזים...

[הצבי המושלג]

טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

[אוהב גשם ולא בוץ]

לפי הכלל התלמודי הידוע כל העומד להנמס כנמס דמי הרי ברד דינו כמים

[איש השלגים]

כתוב שהמכות שהיו במצריים חזרו שוב על המצרים בים סוף.
וא''כ ראיה שאף שירד עליהם ברד באותו זמן שמפסח ועד עצרת (כי זה כבר היה ליל שביעי של פסח) בכל אופן זה לא עזר להם אלא הגיע אליהם כמכה כואבת....

[ז'ק]

איש השלגים אמר באני רק שאלה:

כתוב שהמכות שהיו במצריים חזרו שוב על המצרים בים סוף.
וא''כ ראיה שאף שירד עליהם ברד באותו זמן שמפסח ועד עצרת (כי זה כבר היה ליל פסח) בכל אופן זה לא עזר להם אלא הגיע אליהם כמכה כואבת....

ליל שביעי של פסח כמובן. אבל אינה ראיה- כי יתכן שגם ישראל היטו ראשיהם כלפי מעלה ונתנו לברד לרדת לתוך פיהם, כך שהוא היה להם רפואה מכל התחלואים, כולל המחלה שקראו לה ''מצרים'', בבחינת מכה לזה ומרפא לזה, וכלשון האר"י על מכות מצרים "וּבַמֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא הַגָּלוּת".

[איש השלגים]

ז'ק אמר באני רק שאלה:

ליל שביעי של פסח כמובן.

צודק, תוקן.