סוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני
-
ללא ספק האתגר האקלימי הבולט ביותר בכל הנוגע לחג הסוכות הוא הגשם. חג הסוכות כידוע הוא הזמן שבו נידונים על המים, ולכן יש בו מצוות ומנהגים רבים הסובבים סביב ענין זה, כגון חובת ניסוך המים ע"ג המזבח בכל שבעת ימי חג הסוכות, נטילת ארבעת המינים ומנהג ההושענות וכן הושענא רבה וחיבוט ערבה שכולם עניינם הוא לרצות על המים, וכן שמחת בית השואבה. כך שלמעשה סוכות נחשב כבר כזמן הראוי לגשמים, וכמו שכתב רש"י (זכריה י"ד, י"ז) "שהחג זמן גשמי שנה הוא". רק שאנחנו לא מזכירים גשם עד לאחר סוכות משום שגשם בסוכות הוא סימן קללה. (לפוסט בענין זה של "גשמים בחג סימן קללה" לחץ כאן).
אבל מה עושים אם בכ"ז משמים נגזר שירד גשם בסוכות ? כיצד עלינו לנהוג ? לפני כשנתיים פירסמתי פוסט ארוך ומקיף בנושא, אשר בהשראת ימי המלחמה שהיו אז והנחיות פיקוד העורף, פירסמנו את הנחיות "פיקוד החורף" למקרה של אירוע אקלימי בימי חג הסוכות, והדברים נכונים כמובן גם בשאר השנים. (למעבר לפוסט לחץ כאן).
אבל במידה ויורד גשם, ואנחנו מאוד רוצים להמשיך בכ"ז לשבת בסוכה, אז האם יש פיתרונות אחרים להתמודד עם ירידת גשם בסוכות מבלי שנצטרך לצאת מהסוכה, וכך נוכל גם להנות מגשם בסוכות מצד אחד, ומצד שני לא נתבטל ממצוות סוכה, כך שהגשם לא יהיה מבחינתנו "סימן קללה" וכמי ששפך לו רבו קיתון בפניו, כי אנחנו נוכל להמשיך לקיים את מצות הישיבה בסוכה. (ולבסוף- האם יש בכלל ענין לנסות למצוא פתרונות במצב שבו יורד גשם).
על כך ועוד בפוסט הבא.
-
נמחק על ידי
ז'ק -
שוחזר על ידי ז'ק
-
סכך העשוי בצורת חצאי קנים- הפיתרון ?
לפי דעת רבים מהפוסקים יתכן שכן, ולפעמים יתכן שיש מצבים שאף חובה לעשות כן כפי שיתבאר להלן בעז"ה. (ויש שחולקים).
ובתחילה נקדים במה מדובר. הסכך עשוי משתי שכבות חצאי קנים המורכבים זה על גבי זה, באופן שפני הקנים התחתונים כלפי מעלה, וכנגד האויר שביניהם מונחים על גביהם חצאי קנים שפניהם כלפי מטה, ובשעה שנופלות הטיפות על הקנים העליונים הן נופלות לקנים התחתונים העשויים כמרזב, ועל ידי כך אין הגשמים נכנסים לסוכה. (עיין תמונה).
ומה דינה של סוכה המסוככת באופן זה? דעת הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סימן ס"א) שהסוכה כשרה, כיון שיסוד הפסול של סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה (לדעת ר"ת, עיין לקמן) הוא משום שבכך שהסוכה מוגנת מפני הגשמים בסכך עבה הרי היא נחשבת כבית, משא"כ בסוכה זו שיש אויר בין הקנים העליונים לקנים התחתונים שדרך אותו אויר אפשר לראות את הכוכבים וגם נכנסת רוח לסוכה, וא"כ אין צורתה כצורת בית בכלל, אלא רק נעשתה תחבולה בכדי למנוע את כניסת הגשם, וזה כעין דברי הט"ז (סימן תרל"ה ס"ק ב') שסוכה בגדיש כשרה ואפילו באופן שהקש שבגגה מונע כניסת גשמים לסוכה, כיון שהגדיש אינו נראה כבית כלל. וכן דעת הגרש"ז אויערבך זצוק"ל (הליכות שלמה סוכות פ"ח ס"ו). וגם בשם הגר"ח קנייבסקי הביאו שהסכך כשר, והוסיף סברא נוספת- שהרי אם הגשם ירד באלכסון הוא יכנס לסוכה דרך הרווח שבין שני הסככים.
ומכיון שהסכך העשוי בצורה זו של חצאי קנים כשר לסיכוך, כתב הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שמי שיש לו סוכה הבנויה בצורה הזאת הרי הוא מחוייב לשבת בסוכתו בשעת הגשמים ואף לברך עליה.
והגר"י זילברשטיין שליט"א הורה מחמת זה שמותר לנסוע מארץ ישראל למדינה שבה יורדים גשמים בסוכות, וזה בתנאי שיסדר שם סוכה עם סכך כזה המגן בפני הגשמים, ובכך אינו נחשב כמי שמכניס את עצמו למצב שאינו יכול לקיים את המצווה. (חשוקי חמד סוכה כ"ח ע"ב). ובספר פסקי תשובות (תרכ"ט אות כ"א) הביא שיש שכתבו להדר לעשות סוכה כזאת במקום שמצוי הרבה ירידת גשמים בסוכות.
אך יש שכתב שאף אם להלכה הסוכה הזאת כשרה לכתחילה, מ"מ אין לייצר סכך כזה ולהתחכם לעשות דבר שאינו הצורה הפשוטה של מצות סוכה. (הגר"ש וואזנר זצוק"ל בשו"ת שבט הלוי ח"ז סימן ס' אות א'), וגם אין צריך להדר אחר זה כדי שיוכל לשבת בסוכה גם בעת ירידת גשמים. (תשובות והנהגות ח"ו סימן קמ"א).
ויש שכתבו לערער על האפשרות לסכך בסכך כזה של חצאי קנים, שמכיון שסכך זה מונע את כניסת הגשם בקביעות, דומה הסוכה לסוכת קבע וה"ז סוכה פסולה. (הגר"נ קרליץ זצוק"ל בחוט שני סוכות פ"ו ס"ק ג', שו"ת קנה בשם ח"ב סימנים כ"ו- כ"ז ועוד, עיין פסקי תשובות סימן תרכ"ט הערה 130).
וחשוב להדגיש שאף המכשירים את הסכך העשוי כחצאי קנים, כל זה הוא דוקא בתנאי שחצאי הקנים העליונים מונחים מעל חצאי הקנים התחתונים, כך שיש רווח ביניהם שדרכו אפשר לראות את הכוכבים, וגם נכנסת רוח דרך אותו רווח, ואז אין צורת הסכך כצורת בית. אבל באופן שראשי חצאי הקנים העליונים מונחים בתוך חצאי הקנים התחתונים, הרי זה ממש כצורת בית ואין לסכך באופן כזה כי לשיטת ר"ת הסוכה פסולה.
-
סכך עבה באופן שאין הגשמים יכולים להכנס לסוכה- מה דין הסוכה ?
דעת ר"ת היא שסוכה שאין הגשמים יכולים לרדת בתוכה פסולה. (הובאו דבריו בטור וב"י סימן תרל"א ותרל"ה). ובטעם הפסול כתב המשנ"ב (תרל"א ס"ק ו') בשם האחרונים שכיון שהוא מעובה כ"כ עד שאין הגשמים יורדים לתוכה הרי הוא כעין בית ויש בזה משום גזירת בית.
ובאופן שהסכך אומנם עבה עד שהגשם לא יורד מיד לסוכה, אבל במצב של גשם מרובה אז הגשם מטפטף לסוכה לאחר זמן, ה"ז סכך כשר, וזה בתנאי שיש אפשרות לכניסת גשמים בשיעור של "תסרח המקפה".
ובאופן שרק חלק מהסוכה מסוכך בסכך עבה שאין הגשם נכנס דרכו, וחלק אחר מסוכך בסכך שהגשם יכול לעבור דרכו, מצינו בזה מחלוקת בפוסקים, שהמשנ"ב (סימן תרל"א ס"ק ה') כתב שאם היה הסכך מעובה מאוד עד שאין הגשמים יורדים דרכו, אז לדעת הפוסלים- כל שיש ארבעה טפחים ביחד ה"ז נקרא סכך פסול. וממילא- אם תהיה מציאות שהסכך המעובה הוא על פני כל אורך הסוכה, ה"ז כאילו יש כאן סכך פסול ברוחב ארבעה טפחים על פני כולה והסוכה פסולה. אך יש שחלקו וסוברים שכל שיש בסוכה מקום שהוא לפחות ז' על ז' טפחים שהסכך שם מדולל באופן שיכולים להיכנס בו גשמים, כל הסוכה נקראת דירת עראי, ולא רק שהסכך המעובה אינו פוסל, אלא אף במקומות שהסכך מעובה שאין הגשם יורד שם כשר לשבת שם. (פתחא זוטא סימן תרל"א סק"א, שו"ת כנף רננה או"ח סימן כ"ז).
וממילא- אף שבודאי שלכתחילה יש לחוש לדעת הט"ז והמשנ"ב שלא לשבת תחת סכך מעובה שיש בו ד' על ד' טפחים, מ"מ במקומות שהגשמים מצויים ניתן להסתמך על המקילין לעשות הסוכה בחלקה סכך מעובה ובחלקה סכך מדולל, ובעת ירידת הגשמים ישב תחת המקום המעובה שאין יורדים שם גשמים. (אמרי דוד סימן תרל"א, מועדים וזמנים חלק ח' בהוספות לחלק א' סימן צ"ו). וגם באופן שהסוכה כולה מעובה באופן שאין יורדים לתוכה גשמים, אף שלרבים מהפוסקים ה"ז סוכה פסולה, מ"מ באופן שאין לו סוכה אחרת יש לסמוך על שיטת המקילים שאין הסוכה נפסלת בכך, (עיין משנ"ב סימן תרל"א ס"ק ו'), ויש שכתבו שאפשר שאף יברך "על ישיבת סוכה".(עיין הפרטים והשיטות בזה בספר פסקי תשובות סימן תרל"א אות ג' ובהערות שם, משנ"ב מהדורת דרשו סימן תרל"א הערה 7). ולעניינינו- נמצא שבמקום שבו מצויה ירידת גשמים בסוכות העלולה למנוע את קיום המצוה, אז יתכן שיש מקום לעשות סוכה עם סכך מעובה באופן שאין הגשמים יכולים להיכנס לסוכה ולסמוך על שיטת הפוסקים שסכך מעובה שאין הגשמים עוברים דרכו אינו פוסל את הסוכה.
-
לשבת בסוכה תחת מטריה- הפיתרון?
מדוע מה שטוב לנו בשביל להגן על עצמנו כשאנחנו הולכים ברחוב בזמן שיורד גשם לא יהיה טוב גם לצורך הישיבה בסוכה בזמן שיורד גשם? האם זה לא פיתרון טוב לשבת בסוכה עם מטריה מעל הראש ?
אז תדעו שלדעת כמה פוסקים מי שיושב תחת מטריה בסוכה, אין למטריה דין אוהל המפסיק בינו לבין הסכך, כיון שהמטריה אינה קבועה אלא מחזיקים אותה ביד, ולכן לדעת אותם פוסקים עדיף לשבת בסוכה עם מטריה בזמן ירידת גשמים מאשר לצאת מן הסוכה, כי יתכן שבאופן זה מקיים מצות סוכה אף בזמן ירידת גשמים. (כמובן שמדובר ביום חול ולא בשבת או יו"ט). ובאופן שהוא מקרב אותה לתוך ד' טפחים של הסכך אז זה בודאי עדיף. (עיין בספר פסקי תשובות סימן תרכ"ז אות ב' ובהערות 3- 4 שם). ויש שהביאו שכך נהג הגרי"ז (הרב מבריסק) שהיה יושב בסוכה בזמן הגשמים תחת מטריה.
מ"מ הגרי"ש אלישיב זצוק"ל סבר שישיבה תחת מטריה בסוכה אינה נחשבת כישיבה בסוכה, מפני שהמטריה נחשבת כאהל, וזאת למרות שאינה קבועה ומחזיקים אותה ביד. ויש שפיקפקו עוד בזה, שאף אם נאמר שאין כאן חסרון של אהל, אבל בודאי שאין זה בבחינת "תשבו כעין תדורו", שאין זו דרך לשבת בבית כשמטריה בידו.
והסכמת כל הפוסקים, שאף אם נאמר שמטריה אינה חשובה כאהל המפסיק, מ"מ לענין ברכה אין לברך על ישיבת סוכה כעין זו.
-
פריסת ניילון למניעת כניסת הגשם- הפיתרון ?
השו"ע (או"ח סימן תרל"ט סי"ט) הביא שתי שיטות בענין לפרוס סדין בכדי להגן מפני החמה או העלים שלא ינשרו עליו, שלשיטה הראשונה הסוכה פסולה, ואילו לשיטה השניה הסוכה כשרה, וזה בתנאי שהסדין נמצא בתוך ד' טפחים לסכך. ולכאורה גם לפרוס ניילון להגן מפני הגשם זה דומה לפורס סדין מפני החמה או הנשר, וממילא לשיטה הראשונה בשו"ע לכאורה הסוכה תהיה פסולה, ואילו לשיטה השניה הסוכה תהיה כשרה. וכתב המג"א (ס"ק כ"ה) שאם הגשמים נוטפין מהסכך מוטב לפרוס סדין משיאכל חוץ לסוכה, אך לא יברך לישב בסוכה משום שספק ברכות להקל (שהרי רק לפי השיטה השניה הסוכה כשרה, ואילו לפי השיטה הראשונה הסוכה פסולה). וכן בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן נ"ז) כתב שראוי לעשות כן לפרוס ניילון שימנע את כניסת הגשם, וכך יוכל להמשיך לשבת בסוכה.
ויש מי שרצה לומר סברא להכשיר לכסות ולהגן בניילון שהוא שקוף, שמכיון שהוא שקוף והשמש נכנסת דרכו והוא אינו עושה צל, ממילא הרי הוא חשוב כאויר, וממילא החסרון שלו אינו מצד שהוא יושב תחת סכך פסול, אלא רק מצד מה שהגשמים אינם יכולים להיכנס, והרי יש שיטות בפוסקים שהדבר אינו פוסל, ולכן בודאי שהיכן שיורדים גשמים יש עניין לפרוס ניילון ולהמשיך לשבת כך בסוכה. (עיין חזון איש או"ח סימן ק"נ ס"ק ד', ספר אורחות רבינו ח"ב עמ' רי"ח ששם מבואר שדבר שאינו עושה צל הרי הוא חשוב כאויר ולא כסכך פסול).
וראיתי עוד מי שכתב רעיון לעשות ניילון שהוא למעשה קישוט לסוכה, ולפרוס אותו בתוך ד' טפחים לסכך, כך שאותו ניילון ישמש גם כנוי סוכה (שדינו הוא שבטל לסכך אם הוא נמצא בתוך ד' טפחים לסכך), וגם כהגנה מפני מי הגשמים. (ילקוט יוסף סוכה סימן תרכ"ז סעיף ה', חזון עובדיה).
-
האם יש עניין לעשות את כל הפתרונות הנ"ל, והאם זה מועיל בכלל ?
הדבר תלוי במחלוקת במפרשים ובפוסקים מה מהות הפטור מישיבת סוכה בזמן שיורדים גשמים. האם זה רק בגלל הדין הכללי שמצטער פטור מהסוכה, אבל באמת מצות ישיבת סוכה קיימת גם בזמן ירידת גשמים. או שמא זה פטור כללי ממצות ישיבת סוכה, דהיינו שבזמן שיורדים גשמים אז מצות סוכה אינה נוהגת כלל, שהרי זה כמי ששפך לו רבו קיתון בפניו ואמר לו אי איפשי בשימושך, וא"כ בזמן ירידת גשמים כביכול הקב"ה אומר לנו שאין הוא רוצה באותו זמן בקיום מצות סוכה.
וממילא- לאותן שיטות הסוברות שכל הפטור הוא מדין מצטער שפטור מן הסוכה, בודאי שבמקום שהוא לא מצטער אז אין את הפטור, אלא אדרבה- יש חיוב לשבת בסוכה. וממילא- מי שנמצא בסוכה שבפועל לא יורדים לתוכה גשמים באופן שזה מצער אותו, אז הוא מחויב להמשיך לשבת בסוכה, ואדרבה- יש ענין לעשות כל מה שאפשר בכדי לאפשר את הישיבה בסוכה בלא צער.
אבל לשיטות הסוברות שבזמן ירידת גשמים לא קיימת בכלל המצוה של ישיבת סוכה, א"כ אין שום ענין לעשות כל מיני פטנטים בכדי למנוע את ירידת הגשם לתוך הסוכה בכדי לאפשר את המשך הישיבה בה, כי בין כך לא מקיימים בכך שום מצוה (וזה גם על הצד שאותם פטנטים לא פוסלים את הסוכה). ויש מי שאומר שאדרבה- שמי שמתעקש לשבת בסוכה בזמן ירידת גשמים ה"ז נקרא "חסיד שוטה והדיוט", שבשו"ת שבות יעקב (ח"ג או"ח סימן מ"ה) כתב שמכיון שדימו את ירידת הגשם בסוכה "לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון בפניו", והרי אם ירצה העבד למזוג לרבו בעל כורחו בודאי יכעס עליו ביותר, כיון שמתעקש ועושה כנגד רצונו, לכן נקרא "חסיד שוטה והדיוט".
-
ז'ק
משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו.
עמד העבד והתמגן במעיל גשם ומטריה והמשיך לשמשו....יישר כח.
עבודה יפהפייה וסקירה מרתקת. -
ז'ק סוכות אלו נקראות אנטוורפנע סוכות, ע"ש מקום המצאתם באנטוורפן שבבלגיה.
מעדויות של יושבים בסוכות אלו נכנס כן קצת גשם לסוכה, רק שזה עוצר את רוב הגשם כך שזה עוד סיבה להתיר.
בפשטות מה שתוס' כותב בריש מס' סוכה שא"א לחבר את הנסרים במסמרים כי זה יהיה סכך קבוע כוונתו בגלל החיבור במסמרים, אמנם בתוס' רבינו פרץ יש משמעות שהקביעות היא בעצם זה שגשמים לא נכנסים לסוכה.
למעשה רוב היהודים שמשתמשים בסוכות אלו עושים 2 סוכות ומשתמשים בסוכה זו רק כשיורד גשם. -
איש השלגים אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני:
ז'ק
משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו.
עמד העבד והתמגן במעיל גשם ומטריה והמשיך לשמשו....יישר כח.
עבודה יפהפייה וסקירה מרתקת.בנושא שפיכת הקיתון
אני נוהג שאם יורד גשם בחול המועד או ביו"ט ביום, לומר את הרמב"ם שהבעיה היא רק כשירדו גשמים בתחילת החג וכמשמעות הלשון שבא למזוג.
וכשיורד בליל יו"ט הראשון, אני אומר את הערוך לנר שאומר שאז אין סימן קללה כי צריך לאכול את הכזית גם בגשם וממילא אי"ז נחשב שהאדון משלח אותנו מהסוכה אלא להיפך לפום צערא אגרא.
כך שתמיד אפשר למצוא את נקודה החיובית. למעשה במהלך עשרות שנים רק בשינה מדי פעם העיר אותי גשם וגם זה פעם בכמה שנים. -
מאז שאני זוכר את עצמי בירושלים (כ-20 שנה +) מעולם לא ירד גשם בלילה הראשון.
אמנם בשנת תשע''ד או תשע''ג ירד גשם ממש בערב החג כחצי שעה - שעה לפני החג, אבל עד שעת הסעודה הוא כבר פסק ואפילו התחיל להתייבש (יכול להיות שהיה יום חם, וזה היה גשם דרומי מאפיק ים סוף, אני לא זוכר מה היה אז ...) -
כשסוכות חל מאוחר (כמו בשנה הבאה שהוא יחול במחצית השנייה של אוקטובר) בעיקרון זה אמור להגביר משמעותית את הסיכוי לקבל גשמים רציניים, ואפילו יממות שלמות של גשם עם מז''א חורפי (קורה הרבה מאוד בסוף אקטובר)
אך אם נשים לב, נראה שכל פעם שזה יצא כך בשנים האחרונות, דוקא קבלנו מז''א יחסית טוב
סוכות תשפ''ה היה 17-24/10, היה יבש וקריר (הלילה האחרון שבר שיאי קור, עם טמפ' חד ספרתיות בשפלה)
סוכות תשפ''ג היה ללא גשם (לפחות בירושלים)
סוכות תש''פ 14-20/10 - דוקא כן היה גשום, אך גשמים מקומיים מאוד, פעילות חמה עם רוחות חזקות - אך מבחינת גשמים המצב היה די סביר, ואפילו במזרח הארץ לא ירדו כמויות משמעותיות (מופע הברקים היה מרהיב) והגשם לא היה רציף, ולא הפריע כ''כ לסוכה
גם סוכות תשע''ז - היה יבש לחלוטין -
אתה אומר את זה כאילו שחג סוכות משפיע על אוקטובר המאוחר.
בדר"כ ככל שמתקרבים לחודשי החורף נהיה קריר יותר בלי קשר למתי החג נחוג, כאמור לכל כלל יש יוצא מהכלל.
אני מתאר לעצמי זה קשור לכך שלוח שנה נשלט ע"י השמש והעברי שענטז של הירח והשמש (מודה שאני לא מומחה ללוח השנה העברי, למרות שאני זוכר את שמות החודשים בעל פה). -
יש שם אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני:
אתה אומר את זה כאילו שחג סוכות משפיע על אוקטובר המאוחר.
לא, אני רק טוען שבעשור האחרון היה לנו מזל שכל סוכות שהיה מאוחר היה יבש (יחסית)
ודוקא הגשומים ביותר הם אלו שחלו מוקדם כמו תשפ''ד, תשפ''א, תשע''ח, תשע''ד ועוד -
אפיק ים סוף למה מזל בוא נהיה ריאליים יש אלוקים, מפתח גשמים ביד הקב"ה וכשלא מוריד בסוכות זה סימן ברכה לעם ישראל
וכנאמר בפ' השבוע והיו לאותות ולמועדים וגו' -
ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני:
ה"ז נקרא "חסיד שוטה והדיוט",
דרך אגב גם לגבי שרטוט בתפילין כתוב שהעושה נקרא הדיוט, ובכל זאת עושים.
ואגב לא כתוב חסיד שוטה והדיוט, אלא רק הדיוט והדיוט גם יכול להיות המשמעות פשוט כמו כהן הדיוט ואכמ"ל. -
אוהב גשם ולא בוץ אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני:
ואגב לא כתוב חסיד שוטה והדיוט, אלא רק הדיוט והדיוט גם יכול להיות המשמעות פשוט כמו כהן הדיוט ואכמ"ל.
