סוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני
-
פריסת ניילון למניעת כניסת הגשם- הפיתרון ?
השו"ע (או"ח סימן תרל"ט סי"ט) הביא שתי שיטות בענין לפרוס סדין בכדי להגן מפני החמה או העלים שלא ינשרו עליו, שלשיטה הראשונה הסוכה פסולה, ואילו לשיטה השניה הסוכה כשרה, וזה בתנאי שהסדין נמצא בתוך ד' טפחים לסכך. ולכאורה גם לפרוס ניילון להגן מפני הגשם זה דומה לפורס סדין מפני החמה או הנשר, וממילא לשיטה הראשונה בשו"ע לכאורה הסוכה תהיה פסולה, ואילו לשיטה השניה הסוכה תהיה כשרה. וכתב המג"א (ס"ק כ"ה) שאם הגשמים נוטפין מהסכך מוטב לפרוס סדין משיאכל חוץ לסוכה, אך לא יברך לישב בסוכה משום שספק ברכות להקל (שהרי רק לפי השיטה השניה הסוכה כשרה, ואילו לפי השיטה הראשונה הסוכה פסולה). וכן בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן נ"ז) כתב שראוי לעשות כן לפרוס ניילון שימנע את כניסת הגשם, וכך יוכל להמשיך לשבת בסוכה.
ויש מי שרצה לומר סברא להכשיר לכסות ולהגן בניילון שהוא שקוף, שמכיון שהוא שקוף והשמש נכנסת דרכו והוא אינו עושה צל, ממילא הרי הוא חשוב כאויר, וממילא החסרון שלו אינו מצד שהוא יושב תחת סכך פסול, אלא רק מצד מה שהגשמים אינם יכולים להיכנס, והרי יש שיטות בפוסקים שהדבר אינו פוסל, ולכן בודאי שהיכן שיורדים גשמים יש עניין לפרוס ניילון ולהמשיך לשבת כך בסוכה. (עיין חזון איש או"ח סימן ק"נ ס"ק ד', ספר אורחות רבינו ח"ב עמ' רי"ח ששם מבואר שדבר שאינו עושה צל הרי הוא חשוב כאויר ולא כסכך פסול).
וראיתי עוד מי שכתב רעיון לעשות ניילון שהוא למעשה קישוט לסוכה, ולפרוס אותו בתוך ד' טפחים לסכך, כך שאותו ניילון ישמש גם כנוי סוכה (שדינו הוא שבטל לסכך אם הוא נמצא בתוך ד' טפחים לסכך), וגם כהגנה מפני מי הגשמים. (ילקוט יוסף סוכה סימן תרכ"ז סעיף ה', חזון עובדיה).
-
האם יש עניין לעשות את כל הפתרונות הנ"ל, והאם זה מועיל בכלל ?
הדבר תלוי במחלוקת במפרשים ובפוסקים מה מהות הפטור מישיבת סוכה בזמן שיורדים גשמים. האם זה רק בגלל הדין הכללי שמצטער פטור מהסוכה, אבל באמת מצות ישיבת סוכה קיימת גם בזמן ירידת גשמים. או שמא זה פטור כללי ממצות ישיבת סוכה, דהיינו שבזמן שיורדים גשמים אז מצות סוכה אינה נוהגת כלל, שהרי זה כמי ששפך לו רבו קיתון בפניו ואמר לו אי איפשי בשימושך, וא"כ בזמן ירידת גשמים כביכול הקב"ה אומר לנו שאין הוא רוצה באותו זמן בקיום מצות סוכה.
וממילא- לאותן שיטות הסוברות שכל הפטור הוא מדין מצטער שפטור מן הסוכה, בודאי שבמקום שהוא לא מצטער אז אין את הפטור, אלא אדרבה- יש חיוב לשבת בסוכה. וממילא- מי שנמצא בסוכה שבפועל לא יורדים לתוכה גשמים באופן שזה מצער אותו, אז הוא מחויב להמשיך לשבת בסוכה, ואדרבה- יש ענין לעשות כל מה שאפשר בכדי לאפשר את הישיבה בסוכה בלא צער.
אבל לשיטות הסוברות שבזמן ירידת גשמים לא קיימת בכלל המצוה של ישיבת סוכה, א"כ אין שום ענין לעשות כל מיני פטנטים בכדי למנוע את ירידת הגשם לתוך הסוכה בכדי לאפשר את המשך הישיבה בה, כי בין כך לא מקיימים בכך שום מצוה (וזה גם על הצד שאותם פטנטים לא פוסלים את הסוכה). ויש מי שאומר שאדרבה- שמי שמתעקש לשבת בסוכה בזמן ירידת גשמים ה"ז נקרא "חסיד שוטה והדיוט", שבשו"ת שבות יעקב (ח"ג או"ח סימן מ"ה) כתב שמכיון שדימו את ירידת הגשם בסוכה "לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון בפניו", והרי אם ירצה העבד למזוג לרבו בעל כורחו בודאי יכעס עליו ביותר, כיון שמתעקש ועושה כנגד רצונו, לכן נקרא "חסיד שוטה והדיוט".
-
ז'ק
משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו.
עמד העבד והתמגן במעיל גשם ומטריה והמשיך לשמשו....יישר כח.
עבודה יפהפייה וסקירה מרתקת. -
ז'ק סוכות אלו נקראות אנטוורפנע סוכות, ע"ש מקום המצאתם באנטוורפן שבבלגיה.
מעדויות של יושבים בסוכות אלו נכנס כן קצת גשם לסוכה, רק שזה עוצר את רוב הגשם כך שזה עוד סיבה להתיר.
בפשטות מה שתוס' כותב בריש מס' סוכה שא"א לחבר את הנסרים במסמרים כי זה יהיה סכך קבוע כוונתו בגלל החיבור במסמרים, אמנם בתוס' רבינו פרץ יש משמעות שהקביעות היא בעצם זה שגשמים לא נכנסים לסוכה.
למעשה רוב היהודים שמשתמשים בסוכות אלו עושים 2 סוכות ומשתמשים בסוכה זו רק כשיורד גשם. -
איש השלגים אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני:
ז'ק
משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו.
עמד העבד והתמגן במעיל גשם ומטריה והמשיך לשמשו....יישר כח.
עבודה יפהפייה וסקירה מרתקת.בנושא שפיכת הקיתון
אני נוהג שאם יורד גשם בחול המועד או ביו"ט ביום, לומר את הרמב"ם שהבעיה היא רק כשירדו גשמים בתחילת החג וכמשמעות הלשון שבא למזוג.
וכשיורד בליל יו"ט הראשון, אני אומר את הערוך לנר שאומר שאז אין סימן קללה כי צריך לאכול את הכזית גם בגשם וממילא אי"ז נחשב שהאדון משלח אותנו מהסוכה אלא להיפך לפום צערא אגרא.
כך שתמיד אפשר למצוא את נקודה החיובית. למעשה במהלך עשרות שנים רק בשינה מדי פעם העיר אותי גשם וגם זה פעם בכמה שנים. -
מאז שאני זוכר את עצמי בירושלים (כ-20 שנה +) מעולם לא ירד גשם בלילה הראשון.
אמנם בשנת תשע''ד או תשע''ג ירד גשם ממש בערב החג כחצי שעה - שעה לפני החג, אבל עד שעת הסעודה הוא כבר פסק ואפילו התחיל להתייבש (יכול להיות שהיה יום חם, וזה היה גשם דרומי מאפיק ים סוף, אני לא זוכר מה היה אז ...) -
כשסוכות חל מאוחר (כמו בשנה הבאה שהוא יחול במחצית השנייה של אוקטובר) בעיקרון זה אמור להגביר משמעותית את הסיכוי לקבל גשמים רציניים, ואפילו יממות שלמות של גשם עם מז''א חורפי (קורה הרבה מאוד בסוף אקטובר)
אך אם נשים לב, נראה שכל פעם שזה יצא כך בשנים האחרונות, דוקא קבלנו מז''א יחסית טוב
סוכות תשפ''ה היה 17-24/10, היה יבש וקריר (הלילה האחרון שבר שיאי קור, עם טמפ' חד ספרתיות בשפלה)
סוכות תשפ''ג היה ללא גשם (לפחות בירושלים)
סוכות תש''פ 14-20/10 - דוקא כן היה גשום, אך גשמים מקומיים מאוד, פעילות חמה עם רוחות חזקות - אך מבחינת גשמים המצב היה די סביר, ואפילו במזרח הארץ לא ירדו כמויות משמעותיות (מופע הברקים היה מרהיב) והגשם לא היה רציף, ולא הפריע כ''כ לסוכה
גם סוכות תשע''ז - היה יבש לחלוטין -
אתה אומר את זה כאילו שחג סוכות משפיע על אוקטובר המאוחר.
בדר"כ ככל שמתקרבים לחודשי החורף נהיה קריר יותר בלי קשר למתי החג נחוג, כאמור לכל כלל יש יוצא מהכלל.
אני מתאר לעצמי זה קשור לכך שלוח שנה נשלט ע"י השמש והעברי שענטז של הירח והשמש (מודה שאני לא מומחה ללוח השנה העברי, למרות שאני זוכר את שמות החודשים בעל פה). -
יש שם אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני:
אתה אומר את זה כאילו שחג סוכות משפיע על אוקטובר המאוחר.
לא, אני רק טוען שבעשור האחרון היה לנו מזל שכל סוכות שהיה מאוחר היה יבש (יחסית)
ודוקא הגשומים ביותר הם אלו שחלו מוקדם כמו תשפ''ד, תשפ''א, תשע''ח, תשע''ד ועוד -
אפיק ים סוף למה מזל בוא נהיה ריאליים יש אלוקים, מפתח גשמים ביד הקב"ה וכשלא מוריד בסוכות זה סימן ברכה לעם ישראל
וכנאמר בפ' השבוע והיו לאותות ולמועדים וגו' -
ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני:
ה"ז נקרא "חסיד שוטה והדיוט",
דרך אגב גם לגבי שרטוט בתפילין כתוב שהעושה נקרא הדיוט, ובכל זאת עושים.
ואגב לא כתוב חסיד שוטה והדיוט, אלא רק הדיוט והדיוט גם יכול להיות המשמעות פשוט כמו כהן הדיוט ואכמ"ל. -
אוהב גשם ולא בוץ אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- גשם- תוכן תורני:
ואגב לא כתוב חסיד שוטה והדיוט, אלא רק הדיוט והדיוט גם יכול להיות המשמעות פשוט כמו כהן הדיוט ואכמ"ל.
