סוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (ב')- תוכן תורני

[ז'ק]

איזה בעיה יכולה להיות בסכך שמתעופף ברוח ? ומה הדין של סוכה שנפל עליה סכך מסוכה אחרת

דבר ראשון נציין, שבסיפור השני שהבאנו היה מדובר בסכך שהיה יכול לעמוד ברוחות המצויות בקרית הרצוג ובמקום שבו היתה ממוקמת הסוכה. (והעובדה שהוא החזיק כמה ימים עד ליו"ט תעיד על כך). אבל בשבת יו"ט ראשון של סוכות היה מדובר ברוחות עם משבים חזקים מהרגיל, ובפשטות דינם היה כדין רוח שאינה מצויה, כך שלמרות שהסכך לא ניקשר ולכן הוא התעופף, מ"מ מכיון שהוא היה יכול לעמוד ברוח מצויה אז הסוכה היתה כשרה.

אז איזה בעיה יש בסכך שמתעופף ברוח ? ובכן- הדין הוא שבשביל שהסוכה תהיה כשרה, אין זה מספיק שיהיו לה דפנות כשרות וסכך שכשר לסיכוך מונח על גביהן, אלא צריך שהנחתו של הסכך תהיה לשם צל. אבל אם הסכך הונח למטרות אחרות שלא לשם צל (כגון לצניעות), או אם הונח בצורה סתמית שלא לשם צל, וכן סוכה הנעשית מאליה אז הדין הוא שהסוכה פסולה.

ולכאורה הסיפור שהבאנו בתחילת הדברים הוא דוגמא קלסית לסכך שהונח ע"ג הסוכה שלא לשם צל/ סוכה הנעשית מאליה, שהרי הסכך התעופף בגלל הרוח ונחת מעצמו על גבי הפרגולה של הסוכה שבקומה שמתחתיה, או שהוא התנתק לגמרי ממקומו הראשון וחזר שוב למקום ע"י הרוח, ונמצא שעל גבי הסוכה מונח כעת סכך שלא הונח עליה לשם צל אלא הונח מאליו ע"י הרוח, והסוכה (הסכך) נעשית מאליה שבאופן זה הסוכה פסולה.

אז כעת הדבר תלוי במה שיעשה ר' דוד בהמשך. אם הוא ישאיר את הסכך שנפל על הפרגולה כמות שהוא, ויסתפק רק בלקשור אותו בכדי שלא יעוף,- הסוכה תהיה פסולה, כי כאמור הסכך הונח מאליו ללא כוונה לשם צל, ור' דוד יצטרך להניח מחדש את הסכך לשם צל. אבל אם הוא צריך עדיין לעשות פעולות בכדי לסדר את הסכך על גבי הפרגולה, אז יתכן שבאותן פעולות יהיו דברים מסויימים שנחשבים כעשייה חדשה ומכשירים את הסיכוך.

ופרט מעניין נוסף- אם ר' דוד היה זריז מספיק ומתעשת במהירות, ומיד בשעה שהסכך התנתק והתעופף מהסוכה העליונה והיה בדרכו אל הסוכה התחתונה היה ר' דוד חושב בדעתו שהוא רוצה שהסכך ישמש כסכך של התחתונה, אם המחשבה הזאת היתה קודם שהסכך נח על הסוכה התחתונה הדבר היה מועיל, כי בשביל שיחשב שהסכך הוא לצל מספיקה מחשבה בלבד, ואין צריך גם מעשה, אלא גם באופן שנעשית מאליה כשירה כל שהיתה מחשבה שהדבר יהיה לשם צל. (כ"ה דעת הגרש"ז אויערבך זצוק"ל, עיין שו"ת אבני נזר או״ח סימן תע"ה, חשוקי חמד סוכה ח' ע"ב).

ובמקרה שבו רק חלק מהסכך ניתק ממקומו וחזר אח"כ למקומו, כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק י' סימן ק"י), וז"ל: אבל אם מקצת המחצלת עדיין בשטח הסוכה וחיוב הסכך ועושה אותו מקצת פעולתו כסכך לשם צל ע״י אדם, לא נתנתק לגמרי מתורת סכך, בזה ההלכה נוטה יותר שלא יפסול, ועדיין יש להתבונן בזה, עכ"ל.

[ז'ק]

בסיפור ב' קיים גם הסכך המקורי של הסוכה שהוא סכך כשר- האם זה משנה את הדין ?

כאמור- בסיפור א' היה מדובר על סכך שהרוח העיפה ע"ג מקום שלא היה בו סכך, כך שנמצא שכל הסיכוך נעשה מאליו ע"י הרוח ולכן אינו כשר. אבל בסיפור השני מדובר בסכך שהרוח העיפה ע"ג סוכה שהיתה מסוככת כהלכה. וכאן יש לעיין- שאע"פ שלסוכה יש גם את הסכך המקורי שלה שהונח לשם צל, מ"מ מכיון שכעת מונח עליה הסכך של הסוכה שבגג והוא מכסה את הסכך המקורי של הסוכה, לכאורה יש כאן בעיה של סכך כשר שמונח על גביו סכך פסול שזה פוסל את הסוכה.

ובשו"ת שבט הלוי (חלק י' סימן ק"י) הביא ששאלה זאת נשאלה ע"י רבה של קרית ספר הג"ר מאיר קסלר מה דינה של הסוכה שנפל עליה סכך מסוכה אחרת, וכתב שלכאורה אין הדבר דומה לסוכה שמסוככת כהלכתה והניח על גביה סכך פסול (שאז הדין הוא שהסוכה פסולה), משום שכאן מדובר שהסכך שנפל הוא במהותו סכך כשר, רק שהוא הונח מאליו שלא לשם צל, ובמקרה כזה י"ל שמכיון שהסכך התחתון שהוא הסכך המקורי של הסוכה הוא סכך כשר, אין הסכך העליון פוסל אותו, כי כאמור גם הסכך העליון אינו סכך פסול במהותו, אלא סכך כשר שיש לו חסרון שלא הונח לשם צל. [וידועים דברי ר"ת בתוס' בסוכה (י"ט ע"ב ד"ה הא) שכתב שאע"פ שסוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה, מ"מ הסכך שלמעלה מעשרים אמה אינו נחשב סכך פסול, אלא נחשב כסכך כשר שמונח במקום שאינו כשר. ולכן אם למטה מאותו סכך תהיה סוכה המסוככת כהלכתה, לא יפסול הסכך העליון את הסוכה שתחתיו]. אך הביא את דברי הגרעק"א בהגהות לסימן תרכ"ח (הו"ד בשער הציון סימן תרכ"ח אות ח') שכתב לחלק בין סכך למעלה מעשרים לבין סכך שנפסל משום תעשה ולא מן העשוי, שדוקא בסכך למעלה מעשרים אין פוסל את הסכך שמתחתיו, אבל אם בסכך העליון יש חסרון של תעשה ולא מן העשוי (כגון שנעשה מאליו) אז הסכך העליון פוסל את הסכך התחתון. ובהמשך הדברים שם כתב השבט הלוי לדון על דברי הרעק"א, עיי"ש.

ומסקנת דבריו- שהיות שבאמת סכך כשר הוא רק שלא נעשה לצל, א"כ במקום שרובה של הסוכה מסוככת ע"י הסכך הכשר (דהיינו הסכך המקורי של הסוכה) ללא סכך נוסף על גביו, ורק במיעוטה של הסוכה יש סכך על גבי הסכך, אז מכיון שרוב הצל בסוכה מגיע מסכך הכשר בלי פקפוק, דעתו נוטה להקל במקום שהדבר קרה שלא מרצונו ומתוך דוחק שלא היה בידם זמן לתקן. ומתוך דבריו משמע שבאופן שהסכך מהסוכה העליונה מכסה את כל או רוב הסכך של הסוכה התחתונה אין בידינו להכשיר את הסוכה.

אך כפי שהעיר כאן ת"ח חשוב- מדברי המשנ"ב (ביאור הלכה סימן תרכ"ו ד"ה ויש אומרים) מתבאר שבשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם אי אפשר לו לתקן סוכה זאת להכשירה, יש לסמוך על דעת הפוסקים שכל שהסוכה מסוככת כהילכתה וצילתה מרובה מחמתה, אין סכך פסול פוסל אותה, מכיון שגם אם ינטל הסכך הפסול עדיין תהיה צילתה מרובה מחמתה (וזה כדברי התוס' בסוכה ט' ע"ב ד"ה הא וי' ע"א ד"ה פירס), וכ"ה דעת האליה רבה ושו"ע הרב.

[ז'ק]

מה הדין של סכך שמתרומם באויר וחוזר ונופל ע"ג המקום שבו הוא היה מונח ?

בספר חוט שני (סוכות פ"ד בסופו) כתב: סכך שהתרומם ברוח ונח מעצמו, לא ידעינן הגבול בזה מתי נחשב שמתבטל העשייה הקודמת להצריך עשייה חדשה. ובשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן ק') כתב שהסברא להלכה נוטה להקל, שע״י הגבהת הרוח מ״מ עדין הסכך בשטח האוויר למעלה מן הסוכה שכשר, וכעין חבוט רמי (סוכה כ"ב ובש״ע תרל"א ס״ח), ולעולם לא נפסק מהכשר סוכה.

ענפי אילן או כביסה שמתנופפים ברוח מעל גבי הסוכה- האם יש בכך בעיה ?

הנושא הזה הוא נושא לא פשוט כ"כ. לכאורה לא צריכה להיות בעיה, מכיון שדבר ידוע שדבר שמתנענע ברוח אין לו דין אהל לענין להביא את הטומאה ולחצוץ מפני הטומאה כמו שמבואר במשנה במסכת אהלות (פ"ח מ"ה) ובתוס' בב"ב (כ' ע"א ד"ה שעלו) ובעוד מקומות. וכיון שאין לו דין אהל, לכאורה הרי הוא חשוב כאויר ואין הוא פוסל את הסוכה. וכבר הבאנו בפוסט על שלג בסוכה את דברי הגינת ורדים (או"ח כלל ד' סימן ז'), שכתב לייסד שכל דבר שאינו חוצץ בפני הטומאה אינו נחשב אלא כאוויר. ולפי"ז בנידון דידן של כביסה שהרוח מנופפת אותה מעל הסוכה וכן ענפי אילן שהרוח מביאה אותם מעל הסוכה, מכיון שאין לכביסה המתנופפת וכן לענפים המתנופפים דין של אהל לענין טומאה, כך לא יהיה להם דין של אהל גם לענין סוכה והרי הם חשובים כאוויר ואינם פוסלים.

אבל כאמור הדברים אינם פשוטים כ"כ, שהרי רבים נוהגים להקפיד שלא תהיה כביסה תלויה מעל הסוכה, ואין אנחנו מסתמכים על זה שהכביסה מתנענעת ברוח כל הזמן וממילא אינה חשובה כאהל. ולאותם הנוהגים להקפיד בכך, לכאורה מה החילוק בין אם הכביסה תלויה ממש מעל הסוכה או שתלויה לצידה והרוח מעיפה אותה מעל הסוכה. (אומנם הפוסקים שדנו בדבר כתבו שמעיקר הדין אין שום מניעה מלתלות כביסה מעל לסוכה, והמחמיר תבוא עליו ברכה. ודברינו מתייחסים לאותם שנהגו להחמיר, שלכאורה אין חילוק בין כביסה התלויה ממש מעל הסוכה לבין כביסה התלויה שלא מעל הסוכה אבל הרוח מנפנפת את הכביסה מעל הסוכה, כי אם שיש מקום לחלק, ואכמ"ל). וגם לגבי פסול של סוכה תחת האילן, לכאורה הדבר אינו קשור לדיני אהל. (עיין בספר מקראי קודש לגרצ"פ פראנק זצוק"ל (סוכות ח"א סימן כ"ג) שהאריך בזה, וכתב להסתפק שמא תיפסל הסוכה לא רק בזמן שהרוח מביאה את הענפים מעל הסוכה, אלא אפילו בזמן שאין רוח ואין ענפים מעליה, עיי"ש).

ולכן מה שמורים למעשה הוא להשתדל לקצוץ את הענפים שהרוח יכולה לנופף מעל הסוכה, אך אם לא עשו כן אין הסוכה נפסלת.

[גשם עד בלי די]

ז'ק עקב חסימה של נטפרי בגלל שני מילים ערכתי אותם והוספתי את הסימן $$ איפה שהם היו.

[ז'ק]

גשם עד בלי די אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (ב')- תוכן תורני:

ז'ק עקב חסימה של נטפרי בגלל שני מילים ערכתי אותם והוספתי את הסימן $$ איפה שהם היו.

באמת לא הבנתי מה קרה, ופניתי אליהם בפניה נזעמת שלצערי לא נענתה עד עתה. (עוד אחד מפגעי ה- AI, שללא ספק בכל הקשור לנטפרי מדובר יותר ב''טימטום אמיתי'' ולא ב''בינה מלאכותית''. אתר נחסם כי ה- AI החליט על מילה מסויימת שיש לה משמעות שלילית, וזה מבלי להתחשב בכלל בהקשר שהיא כתובה בו. וגם מאז שה- AI נכנס לסינון של נטפרי, כל תמונה שניה נחסמת למרות שאין לכך כל סיבה הגיונית הנראית לעין (כולל התמונות בפוסט הנוכחי). בקיצור- במקרה של נטפרי, ה- AI לקח אותנו למקום מאוד מאוד לא טוב). אבל הכל משמיים, כי בגלל החסימה עברתי שוב ושוב על הדברים בכדי להבין היכן יכולה להיות בעיה, ותוך כדי התהליך של הבדיקה שיניתי והוספתי דברים- כך שהכל היה לטובה.

[אוהב גשם ולא בוץ]

רמה גבוהה מאוד מאוד
אם היית מעדכן לפני חול המועד היכן את מוסר שיעור בל"נ הייתי בא
ואיני אומר את זה כחנופה.

[ז'ק]

אוהב גשם ולא בוץ יישר כח. סידרת הפוסטים על "סוכות מול אתגרי מזג האויר" היתה אמורה להתפרסם במלואה קודם לחג סוכות, ובאמת חלק מהדברים הספקתי להעלות כאן לפני סוכות, אך מחמת דוחק הזמן לא ניתן היה להשלים את המלאכה קודם סוכות, ובחוה"מ הסתפקתי אם מותר להמשיך בהעלאת הפוסטים, כי עדיין נשארה הרבה עבודה של עיבוד ועריכה שלפי דעות מסויימות יתכן שהם בגדר של מלאכת אומן, וגם עיקרי הדברים היו רשומים לפני, כך שזה לא היה בגדר "דבר האבד", ולכן בדיעבד השארתי את הדברים לאחרי סוכות, אומנם בחינה של "אתרוגים לאחר סוכות", אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, ובמיוחד שאנחנו כעת עדיין סמוך ונראה לחג הסוכות, כך שה"עולם" עדיין נמצאים בעניינים, ואני מצפה מהת"ח כאן לתגובות שיעשירו ויחכימו אותנו יותר. עדיין יש פוסט אחד נוסף בנושא שנשאר להעלות, וכנראה שבזה נסיים.

[אוהב גשם ולא בוץ]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (ב')- תוכן תורני:

בסיפור ב' קיים גם הסכך המקורי של הסוכה שהוא סכך כשר- האם זה משנה את הדין ?

כאמור- בסיפור א' היה מדובר על סכך שהרוח העיפה ע"ג מקום שלא היה בו סכך, כך שנמצא שכל הסיכוך נעשה מאליו ע"י הרוח ולכן אינו כשר. אבל בסיפור השני מדובר בסכך שהרוח העיפה ע"ג סוכה שהיתה מסוככת כהלכה. וכאן יש לעיין- שאע"פ שלסוכה יש גם את הסכך המקורי שלה שהונח לשם צל, מ"מ מכיון שכעת מונח עליה הסכך של הסוכה שבגג והוא מכסה את הסכך המקורי של הסוכה, לכאורה יש כאן בעיה של סכך כשר שמונח על גביו סכך פסול שזה פוסל את הסוכה.

ובשו"ת שבט הלוי (חלק י' סימן ק"י) הביא ששאלה זאת נשאלה ע"י רבה של קרית ספר הג"ר מאיר קסלר מה דינה של הסוכה שנפל עליה סכך מסוכה אחרת, וכתב שלכאורה אין הדבר דומה לסוכה שמסוככת כהלכתה והניח על גביה סכך פסול (שאז הדין הוא שהסוכה פסולה), משום שכאן מדובר שהסכך שנפל הוא במהותו סכך כשר, רק שהוא הונח מאליו שלא לשם צל, ובמקרה כזה י"ל שמכיון שהסכך התחתון שהוא הסכך המקורי של הסוכה הוא סכך כשר, אין הסכך העליון פוסל אותו, כי כאמור גם הסכך העליון אינו סכך פסול במהותו, אלא סכך כשר שיש לו חסרון שלא הונח לשם צל. [וידועים דברי ר"ת בתוס' בסוכה (י"ט ע"ב ד"ה הא) שכתב שאע"פ שסוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה, מ"מ הסכך שלמעלה מעשרים אמה אינו נחשב סכך פסול, אלא נחשב כסכך כשר שמונח במקום שאינו כשר. ולכן אם למטה מאותו סכך תהיה סוכה המסוככת כהלכתה, לא יפסול הסכך העליון את הסוכה שתחתיו]. אך הביא את דברי הגרעק"א בהגהות לסימן תרכ"ח (הו"ד בשער הציון סימן תרכ"ח אות ח') שכתב לחלק בין סכך למעלה מעשרים לבין סכך שנפסל משום תעשה ולא מן העשוי, שדוקא בסכך למעלה מעשרים אין פוסל את הסכך שמתחתיו, אבל אם בסכך העליון יש חסרון של תעשה ולא מן העשוי (כגון שנעשה מאליו) אז הסכך העליון פוסל את הסכך התחתון. ובהמשך הדברים שם כתב השבט הלוי לדון על דברי הרעק"א, עיי"ש.

ומסקנת דבריו- שהיות שבאמת סכך כשר הוא רק שלא נעשה לצל, א"כ במקום שרובה של הסוכה מסוככת ע"י הסכך הכשר (דהיינו הסכך המקורי של הסוכה) ללא סכך נוסף על גביו, ורק במיעוטה של הסוכה יש סכך על גבי הסכך, אז מכיון שרוב הצל בסוכה מגיע מסכך הכשר בלי פקפוק, דעתו נוטה להקל במקום שהדבר קרה שלא מרצונו ומתוך דוחק שלא היה בידם זמן לתקן.

ומתוך דבריו משמע שבאופן שהסכך מהסוכה העליונה מכסה את כל או רוב הסכך של הסוכה התחתונה אין בידינו להכשיר את הסוכה.

לענ"ד המשנה ברורה פוסק מפורש שאפשר לשבת בסוכה הזו ביו"ט
כי אף אי נימא כהגרע"א שסכך שפסול משום תולמ"ה נחשב סכך פסול, אמנם כיון שהסוכה למטה מסוככת כראוי הרי לדעת תוס' שהיא הדעה הראשונה בשו"ע סי' תרכ"ו סעיף א' הסוכה כשרה אף אם יש סכך פסול עליה כי לא אמרינן מצטרף סכ"פ בהדי סכך כשר. ואף שזה נאמר רק באילן שחמתו מרובה מצילתו זהו משום שבאילן שצלתו מרובה מחמתו יש פסול נוסף של 2 סככים כלו' של סוכה שתחת האילן, אבל כאן ששתי הסככים הם אותו סוג כדי שיהיה בעיה של 2 סככים צריך שיהיה הפרש של י"ט בין סכך סכך שאין כאן, ולכן בדף יץ לגבי פירס עליה סדין מביא תוס' מהגאונים שאם הסוכה מסוככת כראוי אינה נפסלת מחמת הסדין אף שצלתו מרובה מחמתו עיי"ש. וא"כ היות שהמשנ"ב פסק שאף שבדאורייתא יש לחשוש לדעת הראבי"ה והר"ן אמנם כתב המשנ"ב שבשאין לו סוכה אחרת יכול לסמוך על השיטה הראשונה וא"כ כאן שמדובר ביו"ט וא"א לתקן ודאי שיכול לסמוך על דעת התוס' בפרט שכאן יש עוד צד להקל שאי"ז נחשב סכך פסול.
כמנהגי כתבתי כל זה בע"פ אמנם כיון שבסוכות למדתי את סי' תרכ"ו הרי שאני מקוה שדי דייקתי ואם שגיתי ה' יכפר בעדי.

[אוהב גשם ולא בוץ]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (ב')- תוכן תורני:

מנהג הוא להקפיד שלא תהיה כביסה תלויה מעל הסוכה,

יתכן שהמנהג הוא משום שלא רוצים לסכך מתחת חבלי הכביסה אף אם אין כביסה עליהם, משום שחוששים לב"ח שאמרינן לבוד להחמיר [הובא במשנ"ב תרכ"ו סעיף ג'] [על אף שלענ"ד בפשטות הב"ח החמיר רק אם בסכך הפסול יש ד"ט רק שצריך לחברם ע"י לבוד, וזה יכול להיות בסוכ השתחת סורגים וכדו', אבל לא התכוון שאמרינן שהאויר שבאמצע יחשב לסכך פסול ממש דבכה"ג ודאי לא אמרינן לבוד להחמיר, ולכן בחבלי כביסה שבהם עצמם אין ד"ט ודאי מותר לסכך תחתם, ואכ"מ].
ויתכן שחששו שהכביסה תפול על הסכך וכדאמר רב אשי למנימין עבדיה לקחת את כסותו מהסכך לכשתתיבש דלא לימרו שמסככין בדבר המקבל טומאה,
ולכן צריך לברר מקור וטעם המנהג ואשמח שתביא לנו את מקורו.

[ז'ק]

אוהב גשם ולא בוץ אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (ב')- תוכן תורני:

יתכן שהמנהג הוא משום שלא רוצים לסכך מתחת חבלי הכביסה אף אם אין כביסה עליהם, משום שחוששים לב"ח שאמרינן לבוד להחמיר [הובא במשנ"ב תרכ"ו סעיף ג'] [על אף שלענ"ד בפשטות הב"ח החמיר רק אם בסכך הפסול יש ד"ט רק שצריך לחברם ע"י לבוד, וזה יכול להיות בסוכ השתחת סורגים וכדו', אבל לא התכוון שאמרינן שהאויר שבאמצע יחשב לסכך פסול ממש דבכה"ג ודאי לא אמרינן לבוד להחמיר, ולכן בחבלי כביסה שבהם עצמם אין ד"ט ודאי מותר לסכך תחתם, ואכ"מ].
ויתכן שחששו שהכביסה תפול על הסכך וכדאמר רב אשי למנימין עבדיה לקחת את כסותו מהסכך לכשתתיבש דלא לימרו שמסככין בדבר המקבל טומאה,
ולכן צריך לברר מקור וטעם המנהג ואשמח שתביא לנו את מקורו.

מפעם לפעם מתגלה לנו יותר ויותר שיש לנו כאן עסק עם ת"ח אמיתי, וזה טוב, כי זה מחייב גם אותי לכתיבה מדויקת ומדוקדקת יותר.

אז ככה- בכוונה כתבתי ש"המנהג" הוא להחמיר, כי הפוסקים שדנו בנושא העלו כולם שמעיקר הדין אין בדבר שום חשש, וסוכה שתלויה מעליה כביסה כשרה לכתחילה ללא שום פקפוק. וממילא באמת מצד הדין אין כאן בעיה, אלא שבפועל ה"עולם" נוהגים להקפיד על זה שלא לתלות דברים על חבלי כביסה שמעל סוכה, וכמו שסיים בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סימן ט') ש"המחמיר תבוא עליו ברכה".

והמנהג להימנע מלתלות כביסה מעל הסוכה הוא בודאי לא בגלל החשש של לבוד להחמיר, כי כפי שכתבת- יתכן וכל דברי הב"ח הם רק באופן שע"י הלבוד יצטרפו שני סככים פסולים לשיעור ד' טפחים. אבל באופן שע"י הצירוף עדיין לא יהיו ד' טפחים בסככים הפסולים- באופן זה לא דיבר הב"ח. ויעוין במשנ"ב סימן תרל"ב ס"ק כ' שכתב כן שאם אין בפסולים ארבעה לא אמרינן שיהא חשוב כסתום מחמת לבוד, ומקור דבריו הם דברי המג"א דאמרינן לבוד לעשותם כאילו הם צמודים, אך לא אמרינן לבוד לענין לראות כאילו הרווח שביניהם מלא בסכך פסול. (אך עיין שו"ת מנחת יצחק ח"ח סימן נ"ו. וגם מדברי שאר פוסקי דורינו משמע שלשיטת הב"ח שייך לבוד להחמיר אף לענין להחשיב את השטח שבין הסככים כאילו הוא מלא בסכך פסול, אף שבשני הסככים אין ד' טפחים ביחד). והטעם שנמנעים הוא בגלל הנידון של מאהיל בדבר הפסול ע"ג הסכך, ולכן נמנעים מלתלות כביסה גם כשמדובר רק בחבל אחד או בחבלים שרחוקים יותר מג' טפחים זה מזה, כי כאמור הנידון הוא לא מצד לבוד להחמיר אלא מצד דין אהל. (ולכן אע"פ שנמנעים מלתלות כביסה, מ"מ לא מקפידים להניח סכך כשר ע"ג החבלים, כי כאמור הנידון הוא לא מצד לבוד להחמיר).

ויתכן שהטעם שנהגו להחמיר בזה הוא בהחלט גם מהסיבה שכתבת שמא הכביסה תיפול ע"ג הסכך, וזה בהחלט סיבה מאוד הגיונית, רק שזה חידוש שהתחדש לי על ידך ולא שמעתי אותו בעבר. יישר כח.

מה שכן ראיתי בנושא, שהדבר הזה שכביסה המתנופפת ברוח אינה חשובה כאהל, אין זה דבר מוסכם, ועיקרי הדברים: שהנה במשנה במסכת אהלות (פ"ח מ"ה) אומרת המשנה שטלית המנפנפת לא מביאה את הטומאה, דהיינו שאינה חשובה כאהל. אך בהמשך המשנה אומרת שאם כבש את האבן ע"ג הטלית הרי היא מביאה את הטומאה, דהיינו שהיא חשובה כאהל. ופירש שם הרע"ב שאם היתה אבן מונחת על קצה אחד של הטלית, והרוח מעיפה את הקצה השני והוא נעשה כמין אהל, בכה"ג הטלית מביאה את הטומאה. ונמצא לפי פירוש הרע"ב שבטלית המנפנפת שאינה חשובה כאהל מדובר שהיא מנותקת לגמרי ואינה מחוברת, אלא היא מתעופפת באויר, שאז המקום שנמצא תחתיה בזמן מעופה אינו חשוב כאהל, וזה דומה לעוף הפורח וספינה שהיא שטה ע"ג המים שהם עוברים ממקום למקום, ולכן מה שנמצא תחתיהם בזמן הליכתם אינו חשוב כאהל. אבל אם הטלית מקובעת למקומה מצד אחד, אע"פ שצידה האחר הולך ובא ברוח, מ"מ מחמת מה שהיא קבועה מצד אחד למקומה הרי היא חשובה כאהל אף בחלק השני שבא והולך ברוח. וגם הרמב"ם בפירוש המשניות שם כתב, וז"ל: כבש את האבן על גבי הטלית- הוא שיהיה האבן על קצת הטלית, עוד תנשב הרוח שם ותגביה אמצעיתו ותהיה אהל, עכ"ל. ולכאורה כוונתו היא כפי שפירש הרע"ב. ונמצא לפי דבריהם שכביסה שתלויה ע"ג חבלים ומחוברת אליהם, אז חלקה האחר המתנופף ברוח יש לו דין של אהל, וממילא בנידון דידן של כביסה התלויה מעל הסוכה, לפי דברי הרע"ב יש כאן בעיה באופן שהכביסה תתעופף ברוח, שאז היא מאהילה על הסכך שמתחתיה, ונמצא שבאותו רגע יש כאן סכך פסול מעל הסוכה, שאם יש בו ד' טפחים א"א לשבת תחת אותו מקום.

אולם כאמור כפי שהקדמתי- כלל הפוסקים שדנו בנושא כתבו שאין לחוש לזה, כי העיקר לדינא הוא כדברי התוס' בסוכה (י"ג ע"ב ד"ה ירקות) שכתבו, וז"ל: ירקות המחוברין מתנענעין ברוח והוו להו כטלית המתנפנפת וספינה שהיא שטה ע"ג המים דאפילו בעידנא דלא ניידי אין מביאין ואין חוצצין, עכ"ל. ומבואר שאע"פ שהירקות מחוברים לקרקע, מ"מ אותו חלק שבא והולך ברוח אינו חשוב כאהל. (ועיין חזו"א אהלות סימן י' אות י"א שהביא את דברי הרמב"ם בפיה"מ, וכתב לתמוה על מה שמשמע מדבריו שבדבר המחובר מצידו האחד אז חלקו האחר אע"פ שהוא מתנופף ברוח דינו כאהל, ולכן כתב לפרש את כוונת דברי הרמב"ם באופן אחר, עיי"ש. וגם בסדרי טהרות כתב לפרש את כוונת הרמב"ם באופן אחר, עיי"ש, ואכ"מ כי הארכנו די).

[ז'ק]

אוהב גשם ולא בוץ אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (ב')- תוכן תורני:

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (ב')- תוכן תורני:

בסיפור ב' קיים גם הסכך המקורי של הסוכה שהוא סכך כשר- האם זה משנה את הדין ?

כאמור- בסיפור א' היה מדובר על סכך שהרוח העיפה ע"ג מקום שלא היה בו סכך, כך שנמצא שכל הסיכוך נעשה מאליו ע"י הרוח ולכן אינו כשר. אבל בסיפור השני מדובר בסכך שהרוח העיפה ע"ג סוכה שהיתה מסוככת כהלכה. וכאן יש לעיין- שאע"פ שלסוכה יש גם את הסכך המקורי שלה שהונח לשם צל, מ"מ מכיון שכעת מונח עליה הסכך של הסוכה שבגג והוא מכסה את הסכך המקורי של הסוכה, לכאורה יש כאן בעיה של סכך כשר שמונח על גביו סכך פסול שזה פוסל את הסוכה.

ובשו"ת שבט הלוי (חלק י' סימן ק"י) הביא ששאלה זאת נשאלה ע"י רבה של קרית ספר הג"ר מאיר קסלר מה דינה של הסוכה שנפל עליה סכך מסוכה אחרת, וכתב שלכאורה אין הדבר דומה לסוכה שמסוככת כהלכתה והניח על גביה סכך פסול (שאז הדין הוא שהסוכה פסולה), משום שכאן מדובר שהסכך שנפל הוא במהותו סכך כשר, רק שהוא הונח מאליו שלא לשם צל, ובמקרה כזה י"ל שמכיון שהסכך התחתון שהוא הסכך המקורי של הסוכה הוא סכך כשר, אין הסכך העליון פוסל אותו, כי כאמור גם הסכך העליון אינו סכך פסול במהותו, אלא סכך כשר שיש לו חסרון שלא הונח לשם צל. [וידועים דברי ר"ת בתוס' בסוכה (י"ט ע"ב ד"ה הא) שכתב שאע"פ שסוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה, מ"מ הסכך שלמעלה מעשרים אמה אינו נחשב סכך פסול, אלא נחשב כסכך כשר שמונח במקום שאינו כשר. ולכן אם למטה מאותו סכך תהיה סוכה המסוככת כהלכתה, לא יפסול הסכך העליון את הסוכה שתחתיו]. אך הביא את דברי הגרעק"א בהגהות לסימן תרכ"ח (הו"ד בשער הציון סימן תרכ"ח אות ח') שכתב לחלק בין סכך למעלה מעשרים לבין סכך שנפסל משום תעשה ולא מן העשוי, שדוקא בסכך למעלה מעשרים אין פוסל את הסכך שמתחתיו, אבל אם בסכך העליון יש חסרון של תעשה ולא מן העשוי (כגון שנעשה מאליו) אז הסכך העליון פוסל את הסכך התחתון. ובהמשך הדברים שם כתב השבט הלוי לדון על דברי הרעק"א, עיי"ש.

ומסקנת דבריו- שהיות שבאמת סכך כשר הוא רק שלא נעשה לצל, א"כ במקום שרובה של הסוכה מסוככת ע"י הסכך הכשר (דהיינו הסכך המקורי של הסוכה) ללא סכך נוסף על גביו, ורק במיעוטה של הסוכה יש סכך על גבי הסכך, אז מכיון שרוב הצל בסוכה מגיע מסכך הכשר בלי פקפוק, דעתו נוטה להקל במקום שהדבר קרה שלא מרצונו ומתוך דוחק שלא היה בידם זמן לתקן.

ומתוך דבריו משמע שבאופן שהסכך מהסוכה העליונה מכסה את כל או רוב הסכך של הסוכה התחתונה אין בידינו להכשיר את הסוכה.

לענ"ד המשנה ברורה פוסק מפורש שאפשר לשבת בסוכה הזו ביו"ט
כי אף אי נימא כהגרע"א שסכך שפסול משום תולמ"ה נחשב סכך פסול, אמנם כיון שהסוכה למטה מסוככת כראוי הרי לדעת תוס' שהיא הדעה הראשונה בשו"ע סי' תרכ"ו סעיף א' הסוכה כשרה אף אם יש סכך פסול עליה כי לא אמרינן מצטרף סכ"פ בהדי סכך כשר. ואף שזה נאמר רק באילן שחמתו מרובה מצילתו זהו משום שבאילן שצלתו מרובה מחמתו יש פסול נוסף של 2 סככים כלו' של סוכה שתחת האילן, אבל כאן ששתי הסככים הם אותו סוג כדי שיהיה בעיה של 2 סככים צריך שיהיה הפרש של י"ט בין סכך סכך שאין כאן, ולכן בדף יץ לגבי פירס עליה סדין מביא תוס' מהגאונים שאם הסוכה מסוככת כראוי אינה נפסלת מחמת הסדין אף שצלתו מרובה מחמתו עיי"ש. וא"כ היות שהמשנ"ב פסק שאף שבדאורייתא יש לחשוש לדעת הראבי"ה והר"ן אמנם כתב המשנ"ב שבשאין לו סוכה אחרת יכול לסמוך על השיטה הראשונה וא"כ כאן שמדובר ביו"ט וא"א לתקן ודאי שיכול לסמוך על דעת התוס' בפרט שכאן יש עוד צד להקל שאי"ז נחשב סכך פסול.
כמנהגי כתבתי כל זה בע"פ אמנם כיון שבסוכות למדתי את סי' תרכ"ו הרי שאני מקוה שדי דייקתי ואם שגיתי ה' יכפר בעדי.

דברי פי חכם חן.

ממש תענוג לקרוא את הדברים, כי מתברר שיש לנו כאן ענין עם ת"ח למדן ש"מונח" חזק בסוגיות. אז אכן אתה בודאי צודק שלפי שיטת התוס' בסוכה ט' ע"ב (ד"ה הא) וי' ע"א (ד"ה פירס) במקום שהסוכה מסוככת כהילכתה לא אומרים שסכך פסול מצטרף בהדי סכך כשר לפסול, שהרי גם ללא הסכך הפסול הסוכה צילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך התחתון. ובודאי שכפי שכתבת- השיטה הראשונה בשו"ע סי' תרכ"ו ס"א היא כשיטת התוס', והפסול באילן שצילתו מרובה מחמתו היא בגלל סוכה שתחת האילן, וכ"ז לא שייך בסכך פסול המונח ע"ג סכך כשר. אך כידוע שכאשר השו"ע מביא שני "יש אומרים" אז השו"ע פסק כיש אומרים השני, ולדעת היש אומרים השני הסכך הפסול מבטל את הסכך הכשר שתחתיו, ולפי"ז כל סכך פסול שיהיה מונח ע"ג סכך כשר הרי הוא מבטל את הסכך שמתחתיו. אבל כפי שכ"ת כתב, בביאור הלכה (סימן תרכ"ו ד"ה ויש אומרים) כתב בשם האליה רבה ושו"ע הרב שמ"מ בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם א"א לו לתקן סוכה זו להכשירה, יש לסמוך על סברא הראשונה.

ולכן אני עורך כרגע את הפוסט מחדש ע"פ הערתך החשובה מאוד. יישר כח !

[אוהב גשם ולא בוץ]

ז'ק ישר כוח על המחמאות זה מחמם את הלב
אבל כמו שציינתי השני לקחתי על עצמי ללמוד סוגיא זו של סוכה שתחת האילן ולכן אני בענינים, אם שמת לב בנושא הרוח לא התערבתי כי איני מונח בנושא, על אף שבמקרה השנה דיברתי עם בנ"א שלראשונה הניח לייסטים על המחצלות שלו ושאלתיו אם חושש לחזו"א שאויר כל שהוא ע"פ ז"ט מפריע ואמר לי שעשה כן בגלל הרוח.

[ז'ק]

אוהב גשם ולא בוץ גם ת"ח וגם עניו.