התשובה: ספק בברכת "ברוך...עושה מעשה בראשית".
ובתחילה קצת רקע. בשו"ע או"ח סימן רכ"ח סעיף א' נפסק שעל ראיית ימים ונהרות מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". אך כמה תנאים ומיגבלות נאמרו בזה, שלגבי נהרות אין מברכים אלא רק ארבעת הנהרות שנזכרו בתורה (שם סעיף ב'), וכן על שאר נהרות שהם גדולים כמו ארבעת הנהרות הללו, וגם שידוע שהם מששת ימי בראשית (משנ"ב שם ס"ק ד'). אך כל זה בתנאי שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם ע"י אדם. והסכמת הפוסקים שתנאי זה קיים גם לגבי ברכת הימים, שאפשר לברך עליהם רק כשרואה את הים במקום שהיה גם בששת ימי בראשית. אבל אם רואה את הים במקום שאפשר שאינו מששת ימי בראשית, אלא שמעשה ידי אדם הוא שגרם לו, אז אין מברכים על ראיית אותו מקום.
ולכן אמר הגרי"ש אלישיב זצ"ל שדוקא אם רואה את כל הכנרת יכול לברך את ברכת הימים, כי בודאי רואה גם את החלק שהיה מששת ימי בראשית. אבל אם רואה רק את חלקה, יש לחוש שמא במשך הזמן נתרחבה, והחלק הנראה אינו מששת ימי בראשית.
קודם הקמת סכר דגניה עמד מפלס הכינרת המירבי על רום של 212.3- מטר, שזה אומר מפלס נמוך בכמעט שלושה מטרים פחות ממה שהוא כעת. הקמת סכר דגניה הביאה למצב שבו הכנרת מכסה שטחים של כמה קמ"ר רבים שלא היו מכוסים במים קודם הקמת הסכר. שטח הכנרת היום כאשר המפלס גבוה בכשלושה מטרים ממה שהיה קודם בניית הסכר גורם לכך ששטח הכנרת גדול בכמה קמ"ר ממה שהיה קודם שהוקם הסכר. וממילא על ראיית אותם מקומות שנתכסו במים לאחר בניית הסכר בודאי שא"א לברך לכולי עלמא, כי על דבר שהוא מעשה ידי אדם אין מברכים "עושה מעשה בראשית".
