סוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני

[ז'ק]

אז מה עושים בכדי להבטיח שהסוכה תהיה כשרה? מחזקים וקושרים את הסכך. אבל איך?

וכאן הפיתרון יכול לבוא בכמה דרכים. או שנדאג לקשור את הסכך, כך שהוא לא יוכל לעוף ברוח המצויה באותו מקום. או שנניח משהו כבד על הסכך שימנע ממנו מלעוף. אך כאן יש תנאי- שהדבר שבו אנחנו קושרים את הסכך או מניחים ע"ג הסכך יהיה דבר שאינו מקבל טומאה ושכשר לסכך בו. אבל אם קשירת הסכך נעשתה ע"י דבר שאינו כשר לסכך בו, או שהנחנו ע"ג הסכך דבר כבד שאינו כשר לסכך בו, אז באופן שהסכך לא היה ראוי לעמוד ברוח מצויה מבלי אותה קשירה או הנחת הדבר ע"ג הסכך, ה"ז נחשב כמי שמעמיד בדבר המקבל טומאה או שאינו כשר לסכך בו והמנהג הוא להחמיר שלא להשתמש בו כמבואר במשנ''ב ועוד ספרים. ולגבי אזיקונים או חוטי ניילון- כתב בספר חוט שני (סוכות עמ' ר"י) שאין לקשור בחוטי ניילון או אזיקונים, וכן אין להניח אבן ע"ג הסכך, כיון שכל אלו הם ממין שאין מסכסכים בו. אך בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן קל"ז, ח"י סימן צ"ה) כתב להתיר להניח אבן ע"ג הסכך שלא יעוף ברוח. והטעם- שמכיון שכל הענין שלא להעמיד את הסכך בדבר שאינו כשר לסיכוך הוא בגלל החשש שמא יבואו לטעות ולחשוב שמותר אף לסכך בו, א"כ באבן אין את החשש הזה. (ולפי"ז יש לדון שמא אף באזיקונים יתכן שיש מקום להתיר להעמיד בהם אע"פ שהם דבר שאין מסככים בו, כי מסתמא הדבר ידוע לכולם שאין מסככים בדברים העשויים מפלסטיק, וצ"ע).

אך כל מה שנהגו שלא להעמיד את הסכך בדבר שאינו כשר לסיכוך, כ"ז מדובר רק באופן שהסכך אינו ראוי לעמוד ברוח המצויה באותו מקום, ובלי אותה קשירה או הנחה הסכך לא יעמוד ברוח מצויה, שאז חייבים ע"פ דין לקושרו, ובלא הקשירה הסוכה פסולה, ונמצא שהסכך עומד ע"י דבר שאינו כשר לסיכוך והמנהג הוא להימנע מזה. אבל אם הסכך יכול לעמוד ברוח המצויה באותו מקום, והקשירה או ההנחה ע"ג הסכך נעשית רק ע"מ לתת לו חיזוק או יציבות כדי שיוכל לעמוד גם ברוחות חזקות יותר, הדבר מותר לכתחילה. (חזו"א או"ח סימן קמ"ג ס"ק ב', שו"ת אור לציון ח"ד פכ"ד, שו"ת בצל החכמה ח"ה סימן מ"ד ובעוד ספרים). וכן אם הסכך יכול לעמוד ברוח מצויה בגלל שהוא ניקשר בדבר הכשר לסכך בו או בגלל שהניחו עליו דבר שכשר לסכך בו, ואנחנו רוצים לתוספת חיזוק ויציבות לקשור גם בדברים שאינם כשרים לסיכוך (כגון אזיקונים כפי שמצוי היום), הדבר מותר לכתחילה. אך דעת הגר"נ קרליץ זצוק"ל שזה בתנאי שנתינת הדבר המעמיד הכשר קדמה לנתינת הדבר המעמיד הפסול. אבל אין לקשור באזיקונים ורק אח"כ לקשור בדברים הכשרים לסיכוך. אך בשם הגר"ש וואזנר זצוק"ל כתבו שאף באופן שהוא מניח או קושר את הדבר הכשר לסיכוך לאחר הדבר הפסול לסיכוך הדבר מותר לכתחילה. (קובץ מבית לוי ח"ד עמ' כ"ג).

אך יש לציין שמרן הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצוק"ל (שו"ת 'אבן ישראל' ח', מ"ד) כתב כי "יש להעיר בענין המחצלת, דיש אנשים שקושרים המחצלת לסוכה בכדי שלא תיפול על ידי הרוח, ויש לחוש למה שכתב המג"א (תרכ"ז, ב') בשם האגודה בשם התוספות שהסכך צריך להיות דבר המטלטל ולא קבוע, וכ"ה בתוספות בסוכה (ב' ע"א ד"ה כי עביד) דתמהו והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירדו גשמים בסוכה. ותירצו דנהי שלא חיישינן בדפנות אי עביד להו קבע, מכל מקום בסככה שעיקר הסוכה על שם הסכך לא מתכשרא עד דעביד לה עראי". והיינו שכפי המבואר בתוספות בתוס', אסור לחבר את הסכך במסמרים משום שאז הוא כדירת קבע, ולפי"ז אסור לחבר את הסכך בכל אופן שהוא. והגרי"י פישר מסיק כי אכן "לדינא צריך לחוש לדעת התוספות והאגודה ולא לקשור את המחצלת להדפנות, דבעינן שהסכך יוכל ליטלטל. ושמעתי עצה לזה שקושרין קורה בצידי המחצלת ומורידין הקורה לצד הדפנות של הסוכה וזה מכביד על המחצלת שלא תיפול על ידי הרוח, ונכון". וכן הביאו בספר אשרי האיש (פכ"ה אות ל') בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ולכן אין לקשור בצורה מהודקת אלא ברפיון באופן שהסכך יוכל להתנענע מעט ע"י הרוח או בקשר עניבה.

אך כאמור מנהג העולם הוא לחזק את הסכך באופנים שכתבנו לעיל, וכ"ה דעת רוב הפוסקים, יש לציין כי דעה זו של הגרי"י פישר והגרי"ש אלישיב, היא דעה יחידאה בין פוסקי דורנו. ובספר פסקי תשובות (סימן תרכ"ט אות י"א) כתב שיש חילוק בין קובע את הסכך במסמרים לבין קושרו בחוטים ובמעמיד שאינו מקבל טומאה - שזה דבר קל ואין הדרך לעשות כן בדירת קבע, ועל כן אינו שייך לגזירת תקרה.

ומה שכתבנו שראוי להחמיר שלא להעמיד הסכך ע"י דבר שאינו כשר לסכך בו- כל זה הוא לכתחילה. אבל בדיעבד- מי שאכל בסוכה שהסכך שלה עומד ע"י דבר שאינו כשר לסיכוך, דעת החזו"א שאינו צריך לחזור ולאכול בסוכה אחרת (אורחות רבינו ח"ב עמ' רי"ח), ולדעת הגר"נ קרליץ זצוק"ל מי שהולך לבית חמיו, והסכך שם עומד ע"י דבר הפסול לסיכוך, מותר לו לאכול שם. וגם נראה פשוט- שמכיון שמעיקר הדין אין הסוכה נפסלת באופן שמעמיד הסכך בדבר הפסול לסכך בו (ומדברי השו''ע סימן תר''ל משמע שזה אף מותר לכתחילה, לכן באופן שיש לחשוש שמא הסכך לא יעמוד ברוח מצויה שאז הסוכה תהיה פסולה מעיקר הדין, בודאי שיש להעדיף להעמיד הסכך אפילו בדברים הפסולים לסיכוך שזה חומרא בעלמא להימנע ואינו פוזל מעיקר הדין, מאשר לא לקשור את הסכך ולהיכנס לחשש של פסול גמור.

[גשם עד בלי די]

שאומרים שגשם לא טוב בסוכות הכוונה לדבר הזה?

[ז'ק]

גשם עד בלי די אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

שאומרים שגשם לא טוב בסוכות הכוונה לדבר הזה?

איך הגשם נכנס לפוסט על הרוח?! לגשם יגיע פוסט נפרד.

[גשם עד בלי די]

ז'ק אז תביא אותו מהר, כי זה יעלם בעדכון הבא (או יקצין)

[אוהב גשם ולא בוץ]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים

לענ"ד רק לחבר הנסרים במסמרים לזה קורא תוס' סכך קבוע.
משא"כ מחצלת היא סכך עראי אף אם מחברים אותה בכל מיני דרכים כדי שלא תעוף.
כמובן שצריך להזהר ממעמיד.

[אוהב גשם ולא בוץ]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

ומה שכתבנו לאסור להעמיד הסכך ע"י דבר שאינו כשר לסכך בו- כל זה הוא לכתחילה. אבל בדיעבד- מי שאכל בסוכה שהסכך שלה עומד ע"י דבר שאינו כשר לסיכוך, דעת החזו"א שאינו צריך לחזור ולאכול בסוכה אחרת

בוא נדייק: להלכה מעמיד כשר. רק שהמג"א כמדומני כתב שלכתחילה יש לחשוש לדעות הראשונים שסוברים שמעמיד פסול. א"כ פשוט שבדיעבד לא צריך לאכול שוב.

[הצבי המושלג]

מה זה אומר שהיה גשם בסוכות ????????????????..

[מאור גליל העליון]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

ונמצא שהסכך עומד ע"י דבר שאינו כשר לסיכוך והדבר אסור.

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

ומה שכתבנו לאסור להעמיד הסכך ע"י דבר שאינו כשר לסכך בו- כל זה הוא לכתחילה. אבל בדיעבד- מי שאכל בסוכה שהסכך שלה עומד ע"י דבר שאינו כשר לסיכוך, דעת החזו"א שאינו צריך לחזור ולאכול בסוכה אחרת (אורחות רבינו ח"ב עמ' רי"ח), ולדעת הגר"נ קרליץ זצוק"ל מי שהולך לבית חמיו, והסכך שם עומד ע"י דבר הפסול לסיכוך, מותר לו לאכול שם.

הנוסח לא מדוקדק כלל, דאף שישראל קדושים הם ונהגו להיזהר ב'מעמיד' הוא אינו מעיקר הדין דמעיקר הדין קי"ל כרבנן דר' יהודה שהסומך סוכתו בדבר המקבל טומאה, כשירה, ואלם במשנ"ב כ' שלכתחילה ראוי להחמיר ב'מעמיד' דיש כמה פוסקים שכן החמירו בזה (ודעת החזו"א כידוע להחמיר גם ב'מעמיד דמעמיד' דאין הבדל בינם,) והדברים פשוטים וק"ל

[ז'ק]

מאור גליל העליון אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

הנוסח לא מדוקדק כלל, דאף שישראל קדושים הם ונהגו להיזהר ב'מעמיד' הוא אינו מעיקר הדין דמעיקר הדין קי"ל כרבנן דר' יהודה שהסומך סוכתו בדבר המקבל טומאה, כשירה, ואלם במשנ"ב כ' שלכתחילה ראוי להחמיר ב'מעמיד' דיש כמה פוסקים שכן החמירו בזה (ודעת החזו"א כידוע להחמיר גם ב'מעמיד דמעמיד' דאין הבדל בינם,) והדברים פשוטים וק"ל

יישר כח על הדברים, ולמרות שאנחנו בימי חוה''מ, לא יכולתי להימנע מלהגיה את דברי שזה ממש בבחינת ''דבר האבד'' שמא יש מי שיבין שבאמת מדובר בדבר האסור מעיקר הדין (אומנם יש כזאת שיטה, אבל אנחנו לא סוברים כמותה), ובאמת אין הדבר כן. ולכן הגהתי ושיניתי את הנוסח במקום ''אסור'' ל''נהגו להימנע''. מה לעשות- הדברים נכתבו בימים המאוד לחוצים שבין יוה''כ לסוכות בגלל הרצון להספיק להעלותם לפני סוכות שאולי למישהו יהיה תועלת בזה, ולכן הניסוח לא היה מדויק. יש לי עוד כמה פוסטים בנושא סוכות מול אתגרי מזג האוויר שלא הספקתי להעלות בגלל לחץ הזמן, ואני מסתפק אם להעלותם כעת בחוה''מ כי לחלקם עדיין יכולה להיות תועלת לצורך המועד, ולאחר סוכות זה כבר יהיה בבחינת ''אתרוגים לאחר סוכות'' (האתגרים: גשם, רוח ב', שלג, שרב וקור).

[אפיק ים סוף]

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

מאור גליל העליון אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:
(האתגרים: גשם, רוח ב', שלג, שרב וקור).

שלג ?

[ז'ק]

אפיק ים סוף אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

ז'ק אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:

מאור גליל העליון אמר בסוכות מול אתגרי מזג האוויר- שם האתגר- רוח (א')- תוכן תורני:
(האתגרים: גשם, רוח ב', שלג, שרב וקור).

שלג ?

אכן. ולא רק במקומות אחרים בעולם שבהם מצויה ירידת שלגים בסוכות, אלא אפילו כאן בארץ בחרמון באופן תיאורטי תתכן ירידת שלג בסוכות. (אומנם נדיר- אבל בעבר היו מספר מיקרים של שלג מוקדם בחרמון כבר בחודש אוקטובר, כשהתאריך המוקדם ביותר הוא 8 באוקטובר 1979, שזה היה בי''ז בתשרי- ב' דחוה''מ סוכות. בשנה הבאה שנת תשפ''ח, חג הסוכות יחול בין התאריכים 16- 22 באוקטובר, כך שאין זה מן הנמנע שיכול להיות אירוע שלג מוקדם בחרמון, אומנם נדיר, אבל לא מופקע. ואז אם הדבר יקרה, מה יעשו החיילים במוצבי החרמון עם ישיבת הסוכה? על כך בפוסט נפרד בעז''ה).