פרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים)
-
פינקי מה זה בחירות לרבנות ? בחירות שבהם בוחרים "מי הרב''- אותיות ''מריבה'' :
-
איש השלגים אדיב אוהב שלג לא ישבע מאור גליל העליון (חבורא קדישא)- אני מקפיץ שוב את הפוסט הזה שהתפרסם לפני שנתיים, בתקוה שיהיה לכם לתועלת.
-
ז'ק לדבריו מובן למה העלו את הנשים לגזוזטראות למעלה והגברים היו למטה כי רצו לעשות פעולה שתדמה את עליית המי תהום הנוקבא ללמעלה והגברים למטה כנגד המים העליונים היורדים למטה.
-
ז'ק אני חושב שגם הנשים של עדת קורח מתו לאחר שירדו חיים שאולה ויאבדו מתוך הקהל.
-
אוהב גשם ולא בוץ אמר בפרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים):
ז'ק לדבריו מובן למה העלו את הנשים לגזוזטראות למעלה והגברים היו למטה כי רצו לעשות פעולה שתדמה את עליית המי תהום הנוקבא ללמעלה והגברים למטה כנגד המים הליונים היורדים למטה.
רעיון יפה !
-
אוהב גשם ולא בוץ אמר בפרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים):
ז'ק אני חושב שגם הנשים של עדת קורח מתו לאחר שירדו חיים שאולה ויאבדו מתוך הקהל.
כמובן. הכוונה היא שהאישה הראשונה והיחידה שנפטרה מהעולם כדרך כל הארץ באותם ארבעים שנה היתה מרים. (חוץ מזה- יש דעה שהניבלעים באדמה לא מתו ועדיין הם חיים- עיין הרחבה לקמן).
-
אוהב גשם ולא בוץ אמר בפרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים):
ז'ק אני חושב שגם הנשים של עדת קורח מתו לאחר שירדו חיים שאולה ויאבדו מתוך הקהל.
על נשים שדוקא בגלל חטאן הן מאריכות ימים ולא מתו
דבריו של אוהב גשם ולא בוץ פותחים כאן נושא חדש ומרתק. לעיל הבאנו שבזכות הנשים (מרים) היה מים לבני ישראל במדבר (באר מרים), ובזכות השתתפות הנשים בשמחת בית השואבה הגיעו לתכלית הרצויה של ירידת הגשמים בשלימות, וגם הבאנו שבזכות זה שהנשים לא היו שותפות במעשה העגל ובחטא המרגלים ובעוד אירועים של תרעומות ומחלוקת, בשכר זה הן זכו שאף אשה לא מתה בכל ארבעים השנים שהיו ישראל במדבר עד שנכנסו לארץ, ולכן מיתת מרים במדבר קודם כניסתם לארץ היה אירוע חריג ומיוחד.
אבל כמו שהעיר ידידנו החשוב אוהב גשם ולא בוץ , היו במדבר גם נשים מסוג אחר. ידוע מה שנהגו להטעים על פי הפסוק בפרשת משפטים ודברי רש"י שם, דכתיב "מכשפה לא תחיה", ופירש"י שאחד זכרים ואחד נקבות, אלא שדיבר הכתוב בהווה שהנשים מצויות מכשפות. (ובימינו אנחנו רואים לדאבונינו כמה הדברים נכונים- ע"ע היועמשי"ת גב"מ ועוד כמה יועמשיו"ת וכן שופטות בערכאות העונים לכינוי בית המשפט ובג"ץ,- במילה אחת: "מכשפות" על מלא). אז גם במדבר היו כמה "נשמות טובות" כאלו, וכדברי חז"ל עה"פ במשלי "וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ"- זו אשתו של קורח, שבגללה היה כל הבלגן הזה. ונזכיר דברי הגמ' והמדרשים שמהם נוכל ללמוד קצת על דמותה "הזוהרת" של אשתו של קורח.
הגמ' בסנהדרין (ק"י ע"א) מספרת: אשתו של קורח הסיתה אותו, אמרה לו: תראה איך שמשה מינה את עצמו למלך ואת אחיו אהרן מינה לכהן גדול, ואת בני אחיו מינה לסגני כהונה. ותראה איך הוא דואג רק לעצמו ולמקורביו: אם מביא חקלאי תרומה הוא דורש לתת אותה לכהן, ואם הוא מביא מעשר ללוי, אז הוא דורש מהלוי לתת עשירית ממנו לכהן. ועוד דבר הוא עשה לכם, שהוא ביזה אתכם בכך שגילחו כל שערותיכם והניף אתכם בבזיון כמו גללים, ונתן עינו בשערכם לכער אתכם, אמר לה קורח: והרי גם משה התגלח ?! ענתה לו אשתו: כיון שרצה לבזות אתכם הסכים גם לעצמו לעשות כן. ומספרת עוד הגמ', וכן אומר המדרש (מדרש משלי י"א, כ"ז, והובא ברבינו בחיי ט"ז א'), שבכל יום שהיה בא קורח היתה אשתו שואלת אותו: מה לימד אתכם משה? והיתה לועגת על משה רבינו. ושאלה את קורח מה למדתם היום? אמר לה מצוות ציצית שהיא נוהגת בבגד שיש לו ארבעה כנפות, ולמדנו שצריך להטיל בו שלוש חוטים של צמר לבן וחוט אחד של צמר צבוע בצבע תכלת. ואז אמרה לו: תלבש בגד שכולו צבוע בצבע תכלת ותשאל את משה- טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או לא? וכן תשאל את משה: בית מלא בספרי תורה האם חייב במזוזה? (אז כל מה שאנחנו מכירים מרש"י ומהמדרשים שקורח ועדתו טענו כלפי משה במחלוקת קורח ועדתו- כל זה היה בהוראתה ובעצתה של "היועמשי"ת" דאז אשתו של קורח !).
ולמה אשתו של קורח הסיתה אותו כנגד משה רבינו? מובא שקורח היה עשיר גדול והיה קונה לאשתו תכשיטים יקרים מאוד, ולעומת זאת אשתו של משה ציפורה חייתה בעניות, והיתה אשתו של קורח לועגת לציפורה אשת משה והיתה אומרת לה: תראי כמה תכשיטים יקרים הביא לי בעלי, ואת מה בעלך הביא לך? והיתה ציפורה עונה לה: בעלי הביא לי את הדבר היקר ביותר בעולם את התורה הקדושה, וזוהי התורה של משה רבנו שנקראת על שמו. ואשתו של קורח ליגלגה על הדברים. ואומר המדרש שבשעה שהקב"ה אמר למשה רבינו להכין את לוחות הברית שהיו עשויות מאבן יהלום היקרה ביותר (סנפירינון), אמר משה היכן אני אמצא מחצב של יהלומים? אמר לו הקב"ה בתוך האהל שלך תחפור באדמה ותמצא שם מחצב של יהלומים, ומשם תכין את לוחות הברית ומה שנשאר יהיה שלך, כמו שכתוב "פסול לך" ודרשו חז"ל (נדרים ל"ח, א) הפסולת יהיה שלך, ומזה נתעשר משה, ומשם נתן משה לאשתו יהלום יקר, ואמר לה לכי ותעשי לך טבעת אצל אהליאב. וכשראה אהליאב את אבן היהלום של ציפורה נדהם ואמר לה שזה היהלום היקר ביותר בעולם, ונתפרסם הדבר. כשענדה ציפורה את הטבעת, עזבו כל הנשים את אשתו של קורח ורצו לראות במו עיניהן את האבן המיוחדת בטבעת של ציפורה. והיתה אשתו של קורח מקנאת קנאה גדולה עד שהיתה מסיתה את בעלה יום יום נגד משה רבינו, עד שבסוף קורח בעלה שמע לה.
אז זאת היתה דמותה ה"זוהרת" של אשתו של קורח, ללא ספק "מכשפה" אמיתית. וכשפתחה הארץ את פיה לבלוע את קורח ועדתו, נבלעו יחד איתם גם אשתו של קורח ונשותיהם של דתן ואבירם.
אבל כאן נשאלת השאלה, האם אותן נשים מתו ע"י שנבלעו בארץ (וכפי שכתב ידידנו אוהב גשם ולא בוץ )? אז לפי המדרש יתכן שלא, ואדרבה- יתכן אף שהן ממשיכות לחיות אף ברגע זה! במדרש רבה (במדבר פרשה י"ח סימן י"ט) מובא: "חיים שאולה"- יש אומרים חיים וקיימים עד עכשיו, עכ"ל המדרש. וכן נראה מדברי הגמרא במסכת בבא בתרא (דף ע"ד ע"א) שנשארו חיים, שהרי רבה בר בר חנה היה במדבר במקום שנמצאים בלועי קורח ושמע אותם אומרים "משה ותורתו אמת והן בדאים". וכן כתב האור החיים הקדוש (במדבר ט"ז, ל"ג), וז"ל: וירדו חיים שאולה. פירוש שלא שלטה בהם הארץ להורגם אלא נשארו חיים, ונתנתן הארץ בפקדון לגיהנם וכו', ויכוין שאחר שירדו לשאול נתן ה' בהם כח ולא מתו, ע"ד אומרם ז"ל (סנהדרין ק:) שהקב"ה נותן כח ברשעים לקבל ענשם, כמו כן אלו נשארו חיים אחר שהיו בשאול עצמה כדי שירבה הרגשתם, עכ"ל האור החיים הקדוש. וממדרש זה הוכיח בספר "תפארת הגרשוני" (עה"ת פרשת קרח) לבעל שו"ת עבודת הגרשוני, שאם אחד מבלועי עדת קרח לא השאיר בנים אחריו, ואשתו נשארה בחוץ (מכיון שלא היתה במחלוקת) אין היא נופלת ליבום, משום שהוא עדיין חי. ולפי זה ביאר מה שאמרו בנות צלפחד למשה "אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו". ולכאורה קשה, מה איכפת לנו מאיזה סיבה הוא מת, האם מחמת שהיה בעדת קרח ונבלע, או שמת בגלל חטא אחר, סוף סוף הוא כרגע מת, והםרוצות לירש את נכסיו. אלא שבגמרא במסכת בבא בתרא (דף קי"ט ע"ב) מובא שכאשר באו בנות צלפחד למשה רבנו, משה היה שונה את פרשת ייבום, ואמרו לו שאם אנו חשובות כבן. ואם כן אמנו נפטרת מייבום כי אין הבדל אם השאיר בן או בת– ואם כן גם נירש את נכסי אבינו אפילו שאנחנו בנות, ואם אין אנו חשובות כמו בן לגבי לפטור את אמנו מייבום, ואם כן גם לגבי ירושה אין אנו יורשות את נכסי אבינו, אבל אם כך שתתייבם אמנו. ולפי זה מבואר מדוע הזכירו שאביהם לא היה מעדת קרח, משום שאם נבלע באדמה, הרי הוא כרגע חי, ואימם לא יכולה להתייבם. אבל מכיון שבחטאו מת, הרי הוא מת ממש ואם כן אמנו צריכה יבום, ודפח"ח.
והעולה מן הדברים- שיש שאומרים שהבלועים בעדת קורח לא מתו, ואדרבה- עדיין הם חיים וסובלים יסורי גיהנום בחייהם. וא"כ מסתמא גם הנשים שהיו במחלוקת מסתמא עדיין חיות ועומדות, ולא מתו במדבר. נמצא ממילא שמרים היא האשה היחידה שמתה בכל אותם ארבעים שנים שהיו בני ישראל במדבר עד שנכנסו לארץ.
-
ז'ק להרב ז'ק ראשית תודה על ההתיחסות ועל כל דברי התורה הנפלאים.
כתוב במשנה בתחילת ברכות במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, אז גם אני יבוא בארוכה בכמה הערות.
א. לגבי מה שכתבת שעדת קורח חיים בתוך האדמה הזכרתני וורט של בעל השפת אמת שהרעיש בזמנו את כל פולין.
השפ"א שואל, רש"י אומר קורח שפיקח היה מה ראה לשטות זו, ומתרץ שראה שלשלת גדולה וכו' שמואל ששקול וכו 24 משמרות ברוה"ק וכו'
ולא ידע שיעשו תשובה ומשה היה רואה. שואל השפ"א אם קורח היה כזה פיקח יכל גם לחשבן שאולי בניו יעשו תשובה ?
עונה השפ"א שפגם קשה כ"כ כמחלוקת קורח ממשיך לילדים וגם אם יעשו תשובה עדיין נשאר רושם ולא יוכל לצאת שמואל הנביא אבל מתי אדם מוריש את מהותו לבניו זה במיתתו וכמאמר חז"ל שבק חיים לכל חי כלומר בפטירתו האדם מוריש את חייו לבניו, ולכן קורח הבין שאם הוא טועה לא יעזור תשובה ובניו שיירשו את הפגם ממנו לא יוכלו להגיע לדרגות של שקול שמואל כמשה ואהרן.
אבל היות שקורח נבלע חי באדמה לכן לא הוריש את כוחו לבניו ועל כזה דבר שלא היה מעולם גם פיקח לא יכול לחשוב רק משה בנבואה היה רואה שכך יהיה .
תכננתי לכתוב עוד שתי הערות בענין היועמשית
ובענין אם נשים שהיו מעל גיל 60 וכן גברים זקנים לא מתו במדבר אבל נגמר לי כעת הכוח ובעזה"י המשך יבוא. -
אוהב גשם ולא בוץ מתגלה לנו כאן עוד ת''ח.
-
אוהב גשם ולא בוץ אמר בפרשת השבוע- פרשת חוקת- פרשת המים (או: בזכות נשים זכו וזוכים בני ישראל למים):
אבל נגמר לי כעת הכוח ובעזה"י המשך יבוא.
חילך לאורייתא ! וקוי ה' יחליפו כח !
