החרמון המטווח

[ז'ק]

וקצת חומר למחשבה מהחברותא שלי. הדברים נאמרו על ידו במסגרת תוכחה כלפי על כך שאיני מקפיד מספיק שלא לבקר באתרים מחללי שבת. ואלו דבריו: בתוכחה בפרשת בחוקותי נאמר: "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וגו' אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ. כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ". ופירוש הדברים: חיללתם את שבת הארץ (שמיטה) במשך שבעים שנים, כנגד זה הארץ תעזב מכם ותהיה שממה במשך שבעים שנה.

בדורנו יש את ''שבת בראשית'' והיינו השבת שבסוף כל שבוע, ורח''ל היא מתחללת במקומות מסוימים בפרהסיא, ובמיוחד במקומות כמו אתר החרמון וראש הנקרה ואתרי רשות הגנים ודומיהם שיום השבת הוא יום עיקר הפעילות שלהם. והנה הגיעה שנת תשפ''ד, שראש השנה בה חל ביום השבת, וידועים דברי ה''ערוך לנר'' שבשנה שבה לא תוקעים בשופר בשבת, אז צריך במיוחד את זכות השבת שתבוא ותגן עלינו בשנה שבה אין את זכות התקיעות בראש השנה, ואם חלילה אין את זכות השבת אז שנת תשפ''ד היא הדוגמא החיה למה שיכול להיות. השנה כפי שכבר אפשר לראות- השבת ממש מדברת אלינו. אלו ששמרו שבת ניצלו מלב התופת באופן מופלא, ומאידך אלו שחיללו ורמסו אותה השם ירחם מה עלה בגורלם. ואין סוף לסיפורים ולעובדות סביב ענין זה. וכאן אנחנו מגיעים לנקודה הנוגעת לענייננו, אותם אתרים שהיו מקומות מרכזיים לחילולי שבת המוניים, עומדים כעת שוממים כבר תקופה ארוכה, בבחינת ''כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ''. בקיצור- השבת תובעת את עלבונה.

חומר מעניין למחשבה.

[ז'ק]

ביתר ירושמיים עולם הפוך ראיתי. אני מעדיף את התמונה השניה כך

[ז'ק]

דוד אמר בהחרמון המטווח:

קצת צרם לי השימוש במונח ״הר ששמם״ ביחס להר חרמון...
אנחנו בוכים על ״הר ציון ששמם״...

ובכל זאת קישור בין הר חרמון להר ציון: "כְּטַל־חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל־הַרְרֵי צִיּוֹן" (תהילים קל''ג, ג'). ופירש המלבי''ם, וז''ל: "כטל חרמון", ולפעמים תגיע השפע על המוכן לה ע"י אמצעי באופן שתגיע תחילה אל מקום בלתי מכוון בעצם וראשונה, כדי שתריק על מקום הראוי, כטל חרמון שאינו מכוון לצורך הר חרמון רק "שיורד על הררי ציון, כי שם צוה ה' את הברכה", שעיקר הברכה יורד בשביל הר ציון והולך דרך הר חרמון, כי הטל המביא חיים בהר חרמון אינם חיים מתמידים עד העולם, ואינם חיים נצחיים, אבל החיים אשר בהר ציון הם חיים נצחיים עד העולם, כן שפע העושר והקניינים שהגיע אל זבולון לא הגיעו אליו רק לצורך יששכר שימצא ריוח לעסוק בתורה ולקנות על ידם חיי עד, והגיעו ליששכר באמצעות זבולון, ובזה היה זבולון דומה כהר חרמון שמקבל הטל בשביל הר ציון, עכ''ל המלבי''ם.

[איש השלגים]

ז'ק-2 אין כמו ז'ק
ההיסטוריון התורני הבקי בכל מכמני ורבדי התורה בפשט בנגלה ובנסתר על כל פרשניה והסתעפיותיה
לדעת להביא את המקור המדויק והפרשנות הנלוית
כדי להציל מישהו ממבוכתו...
נהניתי.

[ז'ק]

איש השלגים בגמ' ברכות דף ט''ז ע''ב מובא: עבדים ושפחות אין מספידין אותן, ר' יוסי אומר: אם עבד כשר הוא אומרים עליו ''הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו'', אמרו לו- אם כן מה הנחת לכשרים''. במילים אחרות: אסור לבזבז סתם תוארים, כי במה נבדיל בין אדם פשוט ורגיל לבין מי שבאמת ראוי לתוארים הללו.

אז לאחר כל ההגזמות המוגזמות בכל מיני גוזמא, (היסטוריון ?! בקי ?! נגלה וניסתר ?!), נקווה שמילה אחת מכל דבריך היא אמיתית ולא גוזמא- ''נהניתי''.

[איש השלגים]

@ז-ק-2 אמר בהחרמון המטווח:

איש השלגים בגמ' ברכות דף ט''ז ע''ב מובא: עבדים ושפחות אין מספידין אותן, ר' יוסי אומר: אם עבד כשר הוא אומרים עליו ''הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו'', אמרו לו- אם כן מה הנחת לכשרים''. במילים אחרות: אסור לבזבז סתם תוארים, כי במה נבדיל בין אדם פשוט ורגיל לבין מי שבאמת ראוי לתוארים הללו.

אז לאחר כל ההגזמות המוגזמות בכל מיני גוזמא, (היסטוריון ?! בקי ?! נגלה וניסתר ?!), נקווה שמילה אחת מכל דבריך היא אמיתית ולא גוזמא- ''נהניתי''.

אה שכחתי להזכיר
וגם עניו גדול...

[זלמן]

@ז-ק-2 אם אתה לא מהכשרים אז מי כן?

[ז'ק]

איש השלגים אמר בהחרמון המטווח:

אה שכחתי להזכיר
וגם עניו גדול...

איש השלגים היקר. מתוך אותו דף במסכת ברכות (ט"ז ע"ב): "כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים, עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין", וד"ל.

זלמן אמר בהחרמון המטווח:

@ז-ק-2 אם אתה לא מהכשרים אז מי כן?

אז בשביל לפייס את שניכם ביחד, הרי לפניכם ענב גדול כשר למהדרין, ובתקוה שנסתפק בזה, כי להזכירכם שחוץ מזה- יש כאן בפורום גם את זה- שב"ה מעולם לא עשיתי בו כאן שימוש, אך הוא עלול להיכנס לראשונה לשימוש מתוך הגנה עצמית , ראו הוזהרתם !!!

[איש השלגים]

@ז-ק-2 חה חה חה...

[מאור גליל העליון]

@ז-ק-2 הנכבד ללא קשר לכל הויכוח
היה לי פשט יפה באותה המימרא שכן כמה דפים קודם לכן מביאה הגמרא מימרא וז"ל
"אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה"
ואם אכן על עבד אומרים שהוא גדול יותר מירא שמים "א"כ מה הנחת לכשרים"

[ז'ק]

מאור גליל העליון יפה יפה, כיוונת לדעת גדולים, עיין במהרש''א בחידושי אגדות. אכן יש ''מאור'' בגליל העליון ! בברכה שהשקט והשלווה יחזרו לעירכם ולכלל יושבי הצפון ושאר חלקי ארץ ישראל.

[מאור גליל העליון]

@ז-ק-2 יש"כ גדול
לא נעים לי שלא ידעתי שזה מהרש"א

[מאור גליל העליון]

@ז-ק-2 אמר בהחרמון המטווח:

בברכה שהשקט והשלווה יחזרו לעירכם ולכלל יושבי הצפון ושאר חלקי ארץ ישראל.

אמן

[ז'ק]

מאור גליל העליון אמר בהחרמון המטווח:

@ז-ק-2 יש"כ גדול
לא נעים לי שלא ידעתי שזה מהרש"א

אדרבה ואדרבה ! יש את המעשה הידוע במסכת גיטין (דף ו' ע"ב) עם רב אביתר ששלח אגרת שהיה כתוב בה פסוק ללא שרטוט, וזאת למרות שרב יצחק אמר שאין כותבין ללא שרטוט שלוש מילים או יותר מתוך פסוק. ורצה רב יוסף להסיק מכך שרב אביתר לאו גברא רבה הוא. וע"ז ענה לו אביי: אטו כל דלא ידע הא דר' יצחק לאו גברא רבה הוא (האם כל מי שאינו יודע את דברי רב יצחק אינו אדם גדול- בתמיה), בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי (הדבר היה נכון אם הוא לא היה יודע לומר דבר התלוי בסברא שאז זה היה מוכיח שבאמת הוא אינו אדם גדול), הא גמרא היא וגמרא לא שמיע ליה, ע"כ הגמ' שם. ומבואר בגמ' שאי ידיעה של דבר אינה מהווה פגם במעלתו של אדם, ואפילו במקרה של אי ידיעת הדין, כי יתכן שאדם לא שמע ולכן לא ידע. לעומת זאת ידיעת דבר מכח השגתו מסברא מעידה על גדלותו של אדם, ומאידך אי ידיעה של דבר התלוי בסברא מעידה שאינו אדם גדול.

אז מה היה לנו במקרה שלך? אדם שמסברא למדנית ידע לומר פשט נפלא, ועוד זכה לכוין בסברתו לדברי גדולים, רק שהוא לא ידע שאותם גדולים כבר הזכירו קודם לכן את הפשט הנפלא הזה. אז מי חשוב יותר "גברא רבה"? מי שיודע את הפשט הזה בגלל שהוא שמע (או ראה) אותו, או מי שלא שמע ולא ראה אותו אלא זכה לכוין לפשט מכח הסברא? לפי הסוגיא בגיטין בודאי שמי שזכה לחדש מכח הסברא הוא זה שראוי לתואר "גברא רבה".

ובלאו הכי- ידוע הפתגם שאומרים שכשהולכים בדרך ישרה פוגשים את כולם. ולענייננו- כשאומרים פשט טוב ואמיתי אך טבעי הוא שתמצא עוד אחרים שאמרו את אותו פשט.

[דוד]

@ז-ק-2 אמר בהחרמון המטווח:

ידוע הפתגם שאומרים שכשהולכים בדרך ישרה פוגשים את כולם

נדמה לי הפתגם המדויק הוא ״כשהולכים בדרך הנכונה פוגשים אנשים״

[ז'ק]

דוד צודק- תודה על התיקון. הביטוי שאני השתמשתי נאמר בשם ה''שם משמואל'' ואחד מאדמור''י בית ספינקא, אך באמת יש לו משמעות אחרת ממה שהתכוונתי. כאמור- הביטוי הנכון הוא כפי שאתה הבאת.

[איש השלגים]

@ז-ק-2 אמר בהחרמון המטווח:

מאור גליל העליון אמר בהחרמון המטווח:

@ז-ק-2 יש"כ גדול
לא נעים לי שלא ידעתי שזה מהרש"א

אדרבה ואדרבה ! יש את המעשה הידוע במסכת גיטין (דף ו' ע"ב) עם רב אביתר ששלח אגרת שהיה כתוב בה פסוק ללא שרטוט, וזאת למרות שרב יצחק אמר שאין כותבין ללא שרטוט שלוש מילים או יותר מתוך פסוק. ורצה רב יוסף להסיק מכך שרב אביתר לאו גברא רבה הוא. וע"ז ענה לו אביי: אטו כל דלא ידע הא דר' יצחק לאו גברא רבה הוא (האם כל מי שאינו יודע את דברי רב יצחק אינו אדם גדול- בתמיה), בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי (הדבר היה נכון אם הוא לא היה יודע לומר דבר התלוי בסברא שאז זה היה מוכיח שבאמת הוא אינו אדם גדול), הא גמרא היא וגמרא לא שמיע ליה, ע"כ הגמ' שם. ומבואר בגמ' שאי ידיעה של דבר אינה מהווה פגם במעלתו של אדם, ואפילו במקרה של אי ידיעת הדין, כי יתכן שאדם לא שמע ולכן לא ידע. לעומת זאת ידיעת דבר מכח השגתו מסברא מעידה על גדלותו של אדם, ומאידך אי ידיעה של דבר התלוי בסברא מעידה שאינו אדם גדול.

אז מה היה לנו במקרה שלך? אדם שמסברא למדנית ידע לומר פשט נפלא, ועוד זכה לכוין בסברתו לדברי גדולים, רק שהוא לא ידע שאותם גדולים כבר הזכירו קודם לכן את הפשט הנפלא הזה. אז מי חשוב יותר "גברא רבה"? מי שיודע את הפשט הזה בגלל שהוא שמע (או ראה) אותו, או מי שלא שמע ולא ראה אותו אלא זכה לכוין לפשט מכח הסברא? לפי הסוגיא בגיטין בודאי שמי שזכה לחדש מכח הסברא הוא זה שראוי לתואר "גברא רבה".

ובלאו הכי- ידוע הפתגם שאומרים שכשהולכים בדרך ישרה פוגשים את כולם. ולענייננו- כשאומרים פשט טוב ואמיתי אך טבעי הוא שתמצא עוד אחרים שאמרו את אותו פשט.

הדבר נכון שבעתיים כשמכונים לדברי המהרש"א שידוע שכוחו הוא בסברה ישרה ובעומק הסברה
ומי שלומד גפ"ת כמו שצריך, אבל באמת כמו שצריך. ויש לו ראש ישר, בהרבה מהמקרים מצליח להגיע לדברי המהרש"א לבד
וידוע בשם אחד מגדולי דורנו (לא זוכר מי...) שאם אדם רוצה לבחון עצמו אם הוא הבין את הגפ"ת טוב שיקרא מהרש"א על הסדר, ואם הוא מבין את דבריו בקלות, סימן שהוא למד כמו שצריך את הגמ'.
אשריך מאור גליל העליון