ישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי)

[ז'ק]

תשובה לשאלה ט'

דבר ראשון צריך להקדים- האם יתכן שהדין של פורטונה והדין של שרה באסה יהיה שונה ? ובכן, בברכות הבאות על דבר שנשים פטורות ממנו כגון ברכה על מצות עשה שהזמן גרמה, דינם של פורטונה ושל שרה באסה יהיה שונה, שלמרות שאנחנו פוסקים הלכה כמו רבי יוסי הסובר שנשים רשאיות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן וכן שאר מצוות שהתורה פטרה אותן, מ''מ לענין הברכה מצאנו מחלוקת ראשונים אם נשים יכולות לברך על מצווה שהיא רשות בשבילן, שהרי בנוסח הברכה אנו אומרים ''וציוונו'', ולכאורה נשים שלא נצטוו כיצד תאמרנה ''וציוונו''. ובאמת מנהג הספרדים שנשים אינן מברכות ברכות הבאות על דבר שאין הן מחוייבות בו מעיקר הדין. אבל מנהג האשכנזים הוא כדעת הראשונים הסוברים שנשים יכולות לברך גם על דבר שהוא להן רשות ולא חובה. ונמצא שדין פורטונה אינו כדין שרה באסה, שפורטונה לא תברך על דבר שהוא רשות, ואילו שרה באסה רשאית לברך על דבר שהוא רשות.

וכאן אנו צריכים לעבור לנידון שלנו, האם נשים חייבות בברכת האילנות ? לכאורה מה השאלה, וכי מדוע שיהיה דינם שונה מהדין של הגברים ? הרי לכאורה ברכת האילנות אין הזמן גרמה, שהרי דעת כמעט כל הפוסקים שברכת האילנות אינה בחודש ניסן דוקא, אלא כל שרואה אילנות מלבלבין יכול לברך אף בשאר חודשים אם עדיין לא בירך, וכן יש שפסקו שיכול גם להקדים את הברכה לחודש אדר באופן שהפריחה הקדימה. נמצא שאין לה זמן מוגדר, אלא מתי שבמציאות יש פריחה שייך לברך.

אך יש שסוברים שברכת האילנות היא בחודש ניסן דוקא. (שו''ת הלכות קטנות ח''ב סימן כ''ח, החיד''א בברכי יוסף סימן רכ''ו ס''ק ב'). ובשו''ת הר צבי (ח''א סימן קי''ח) כתב שלאותן שיטות יתכן גם שהברכה היא דוקא ביום ולא בלילה, וא''כ יש לדון שמא חשובה ברכת האילנות דבר שהזמן גרמה ותהיינה נשים פטורות מברכת האילנות.

אבל הפוסקים כתבו לדחות, שאף אם נאמר שברכת האילנות זמנה הוא בחודש ניסן דוקא וביום דוקא ולא בלילה, עדיין אין זה סיבה לפטור נשים מברכה זו מכמה טעמים:

(א) גם אם נאמר שברכת האילנות היא דוקא בחודש ניסן, מ''מ אין זה חשוב שהזמן גרמה, כי הטעם שהיא בניסן זה בגלל שזה הזמן הרגיל ללבלוב האילנות, או לפי דברי המקובלים ניסן הוא הזמן שבו הנשמות מגולגלות באילני ועשבי השדה ויש להן תיקון ע''י שמברכים ברכה זו. נמצא שהסיבה שהברכה שייכת רק בניסן אינו מחמת שיש בזמן של ניסן מצד עצמו איזה דבר מיוחד הגורם לברכה, אלא מחמת שהברכה באה על דבר או שבאה לתקן דבר שבמציאות קיים בימי ניסן, ואין זה חשוב ש''הזמן גרמה'', כי לא הזמן של ימי ניסן הוא הגורם לברכה, אלא המציאות בעולם של פריחת האילנות או של גלגול הנשמות שבמקרה הוא באותו זמן הוא הגורם. (עיין טורי אבן מגילה כ' ע''ב).

(ב) להבדיל מברכת המצוות ששם דעת חלק מהראשונים שאין נשים מברכות (וכ''ה מנהג הספרדים), מ''מ ברכת האילנות יסודה הוא ברכת הנהנין או ברכת השבח, ולא מצאנו מי שיסבור שתהיינה נשים אסורות לברך ברכת הנהנין או ברכת השבח או שתהיינה פטורות ממנה מחמת שהזמן גרמה. (תשובות והנהגות ח''א סימן ק''צ).

(ג) גם אם נאמר שברכת האילנות היא דבר שהזמן גורם לו, מ''מ אין בדבר זה אלא להפוך את ברכת האילנות מחובה לרשות. אבל לענין הרשות לנשים לברך אין נראה שיש מי שיאסור, שהרי כל הטעם שיש שאסרו לנשים לברך על מצוות שהן פטורות מהן הוא בגלל שלא שייך לומר ''וציוונו'' בזמן שהן לא נצטוו. אבל בברכת האילנות הרי אין אמירת ''וציוונו'', אלא רק שבח והודאה, וא''כ בודאי שאין שום מקום לאסור לנשים לברך את ברכת האילנות, ואדרבה- יתכן שלכו''ע נשים מחוייבות בברכת האילנות כמו הגברים.

ואעפי''כ, כתב בספר תשובות והנהגות (ח''א סימן ק''צ) שמכיון שמעיקר הדין אין חובה לחפש אילנות כדי לברך, שהרי מדינא רק מי שרואה אילנות פורחים חייב לברך כמשמעות לשון הגמ', ורק מנהג חסידות הוא להדר לחפש אילנות כדי לברך עליהם, א''כ לנשים אין הידור ללכת ולחפש אילנות כדי לברך, ש''כל כבודה בת מלך פנימה''. ורק אם ראתה אז חייבת לברך, אך תברך בצורה מוצנעת ולא בתערובת כדי שלא ייצא שכרה בהפסדה.

ולענייננו- אפילו אם יש מי שסובר שברכת האילנות הזמן גרמה, מ''מ אין מי שחולק שיש רשות לנשים לברך את ברכת האילנות (כולל נשים מעדות המזרח), ובפשטות יש לנשים חובת ברכה כמו לגברים, ולכן נאמר בין לשרה באסה ובין לפורטונה שהן יכולות לברך את ברכת האילנות ללא שום פקפוק, רק שאין הן צריכות ללכת לחפש במיוחד אילנות כדי לברך עליהם, אלא אם יזדמן להן לראות אילנות פורחים אז תברכנה.

[ז'ק]

תשובה לשאלה י'

השאלה אינה מתחילה כלל, שהרי ברכת האילנות אינה סוג של מצווה התלויה בארץ, ואינה ברכת השבח על ארץ ישראל דוקא, אלא שבח על כלל הבריאה. וזה פשוט בדברי הפוסקים שמברכים את ברכת האילנות בכל מקום בעולם, כל מקום לפי הזמן שרגילים האילנות ללבלב בו, ובחצי הכדור הדרומי יברכו בתשרי שזה הזמן שבו פורחים שם האילנות.

ולכן בנידון שלנו- מי שלא הספיק לברך ברכת האילנות בעודו בארץ ישראל, וכעת בהיותו בחו''ל הוא הגיע למקום שבו פורחים האילנות, יברך שם את ברכת האילנות. ולכן נאמר לג'וג'ו ולפורטונה ולשרה באסה לברך על האילנות שהם רואים כעת את פריחתם בביטומי שבגאורגיה.

[ז'ק]

תשובה לשאלה י''א

בשו''ת חמדת צבי (ח''א סימן י''ח) הסתפק בזה. וצדדי הספק- שהרי הברכה לא נתקנה אלא רק פעם אחת בשנה, וכן אנו נוהגים שאנו מברכים פעם אחת בניסן ושוב אין חוזרים ומברכים למרות שיש מינים שפורחים מאוחר יותר, כי כאמור הברכה שבירכנו בניסן היא על כלל האילנות שמוציאים פרי באותה שנה. וא''כ לכאורה גם אם נלך למקום אחר בעולם שבו הפריחה היא בזמן אחר, מ''מ לא נברך שוב שהרי כבר בירכנו בניסן. אך אפשר שיש לחלק, שדוקא באותו מקום שאנחנו מברכים אנחנו פוטרים את כל האילנות הנימצאים באותו מקום, כי הברכה נתקנה על התחדשות כח הצמיחה בטבע, ולכן מברכים רק פעם אחת כי באותו מקום יש התחדשות רק פעם אחת בשנה. אבל אם אנחנו הולכים למקום אחר שבו הטבע הוא שהאילנות פורחים בזמן אחר לגמרי (וכגון בחצי הכדור הדרומי שם חודש תשרי הוא חודש האביב), אז יתכן שיש כאן חיוב ברכה מחודש, שהרי שם זאת התחדשות חדשה לגמרי.

ולמעשה- הסכמת פוסקי דורנו היא שמי שבירך ברכת האילנות בניסן והלך אח''כ בתשרי למקום שבו אז היא עונת האביב (חצי הכדור הדרומי), לא יחזור ויברך, כי ברכה זו נתקנה רק אחת לשנה.

ובאופן הפוך של תושב חצי הכדור הדרומי שבירך בתשרי, ואח''כ נזדמן בימי ניסן לחצי הכדור הצפוני שם פורחים האילנות באותו זמן, יש שכתבו שיברך על הפריחה בניסן כי זה חשוב כשנה חדשה, או בגלל שזמנה העיקרי של הברכה הוא בניסן שאז התחילה בריאת העולם. ואח''כ כשיחזור למקומו בחצי הכדור הדרומי לא ישוב לברך בתשרי. ויש שהסתפק בכל זה, וכתב שספק ברכות להקל.

[אדיב]

ז'ק יפה מאוד, אני מתחיל לחשוד שאינך סתם ז'ק,
אולי רב או חכם באשי, מקובל, מלוב"ן, אדמו"ר, באבא, רשכבה"ג, ריששיבה וכו' וכדו',
(ניתן לבחור מהרשימה ללא הגבלה)

מה שבטוח - "גאון!"

[ז'ק]

אדיב אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):

מה שבטוח - "גאון!"

חזרנו לתקופת הגאונים ? אם תמשיך ככה אולי תגיע לתקופת הנביאים ? (באמת היה כאן מנהל שכבר שאל אותי לפני כשלושה שבועות את השאלה ''אתה נביא'' ? בעקבות השאלה הפכתי למשך תקופה ל''צדיק נסתר''...).

[גשם עד בלי די]

ז'ק לפי זה אתה נביא שקר כי בסוף היה מערכת יפה מאוד

[אדיב]

ז'ק דאגתי שלא תספיק לענות על כל השאלות שהעלית עד לפקיעת תוקף ברכת האילנות,
דאגתי הייתה לשווא בראותי את גאונותך ונביאותך.

[ז'ק]

גשם עד בלי די אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):

ז'ק לפי זה אתה נביא שקר כי בסוף היה מערכת יפה מאוד

ואני אוסיף על דבריך, לא רק נביא שקר אלא גם גאון שקר, כי זאת לא גאונות לשבת ללמוד סוגיא עם הספרים המתאימים שמגישים לך על מגש של כסף את כל מה שאתה צריך לדעת, ולא נשאר לך אלא לערוך את הדברים לפי הצורך ולפרסם אותם. אין לי ספק שכל אחד מכם יכול לעשות את זה, רק שאני חריג בכך שאני עושה את זה במקום לא כ''כ טבעי דהיינו כאן בפורום מזג אויר.

[אדיב]

ז'ק אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):

ולא נשאר לך אלא לערוך את הדברים לפי הצורך ולפרסם אותם.

הייתי אומר שזה חלק נכבד מהמאפיינים של גאונות.

[שלג ברמות]

אדיב ואני הייתי אומר שלעשות את זה במקום לא כ"כ טבעי הוא גם תסמין של גאונות...

[ז'ק]

שלג ברמות אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):

אדיב ואני הייתי אומר שלעשות את זה במקום לא כ"כ טבעי הוא גם תסמין של גאונות...

אם לפי דבריך לעשות דבר במקום שאינו טבעי זה תסמין של גאונות, אז תקבל עוד ''הרב הגאון'' או ''הגאון הגדול''

[איש השלגים]

ז'ק אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):

בעקבות השאלה הפכתי למשך תקופה ל''צדיק נסתר''...).

לפחות קיבלנו כאן הודאה ממך שאתה צדיק! (זה באמת עוד לא ידענו....)

[ז'ק]

[ז'ק]

להזכיר- היום ל' בניסן א' דר"ח אייר, לפי דעת חלק מהפוסקים היום הוא היום האחרון שאפשר לברך בו את ברכת האילנות. אז מי שעדיין לא בירך ורוצה לצאת לפי כל הדעות ולא להיכנס לספיקות כדאי שיזדרז לברך היום.

בברכת חודש טוב וקיץ בריא